וְאִ֣ישׁ אֲשֶׁר־יִקַּ֣ח אֶת־אֲחֹת֡וֹ בַּת־אָבִ֣יו א֣וֹ בַת־אִ֠מּ֠וֹ וְרָאָ֨ה אֶת־עֶרְוָתָ֜הּ וְהִֽיא־תִרְאֶ֤ה אֶת־עֶרְוָתוֹ֙ חֶ֣סֶד ה֔וּא וְנִ֨כְרְת֔וּ לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י עַמָּ֑ם עֶרְוַ֧ת אֲחֹת֛וֹ גִּלָּ֖ה עֲוֺנ֥וֹ יִשָּֽׂא׃

חסד הוא. לְשׁוֹן אֲרַמִּי חֶרְפָּה חִסּוּדָא; וּמִדְרָשׁוֹ אִם תֹּאמַר קַיִן נָשָׂא אֲחוֹתוֹ חֶסֶד עָשָׂה הַמָּקוֹם, לִבְנוֹת עוֹלָמוֹ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים פ"ט), עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה (ספרא; סנהדרין נ"ח):

וּגְבַר דִי יִסַב יָת אֲחָתֵהּ בַּת אֲבוּהִי אוֹ בַת אִמֵהּ וְיֶחֱזֵי יָת עֶרְיְתַהּ וְהִיא תֶחֱזֵי יָת עֶרְיְתֵהּ קְלָנָא הוּא וְיִשְׁתֵּיצוּן לְעֵינֵי בְּנֵי עַמְהוֹן עֶרְיַת אֲחָתֵהּ גַלִי חוֹבֵהּ יְקַבֵּל

ואיש אשר יקח את אחותו. במקום שאינם יודעים בו ואח״כ נודע הדבר:

וטעם וראה את ערותה. או ראה כמו אביו ואמו קלל וראה כמו גלה:

וטעם והיא תראה את ערותו. שהסכימו שניהם על זה:

חסד הוא. מגזרת פן יחסדך שומע וטעמו תוספת בזנות:

ערות אחתו גלה. באונס:

עונו ישא. לבדו. וטעם להזכיר אלה הדברים באחות בעבור שגדלו יחד והם נערים משחקים וכל עת יתייחד עמה ולא הזכיר הכתוב עונש בת הבן או בת הבת כי סמך על תורה שבעל פה גם יתכן שלא הזכירם בעבור חוסר תאות האב כי הוא בא בימים הזמן שתהיה לו בת בוגרת ועל כן לא הזכיר הכתוב אם האב ואם האם כי הן זקנות:

חסד הוא - כמו: פן יחסדך שומע. וכן: וחסד לאומים חטאת קלון לאומים ע"י חטאת. וכן תרגום יוסף: וחיסוד דעמא חטאוהי.

ואיש כי יקח את אחתו מפקינן מיניה ערות אחותך בת אביך או בת אמך וערות בת אשת אביך. כדאיתא ביבמות פרק כיצד.

והיא תראה כתיב ביו״‎ד.

תראה את ערותו שהסכימו שניהם על זאת.

חסד הוא בשורק יגיד עליו רעו שניהם לשון זכר פן יחסדך שומע.

ערות אחתו גלה באונס עונו ישא לבדו.