כׇּל־הַמִּנְחָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תַּקְרִ֙יבוּ֙ לַיהֹוָ֔ה לֹ֥א תֵעָשֶׂ֖ה חָמֵ֑ץ כִּ֤י כׇל־שְׂאֹר֙ וְכׇל־דְּבַ֔שׁ לֹֽא־תַקְטִ֧ירוּ מִמֶּ֛נּוּ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃

וכל דבש. כָּל מְתִיקַת פְּרִי קְרוּיָה דְּבַשׁ:

כָּל מִנְחָתָא דִי תְקַרְבוּן קֳדָם יְיָ לָא תִתְעֲבֵיד חֲמִיעַ אֲרֵי כָּל חֲמִיר וְכָל דְבַשׁ לָא תַסְקוּן מִנֵיהּ קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ

שאור. הוא המחמיץ גם כן הדבש ורבים אמרו שפירושו דבש תמרים וכן כל ארץ זבת חלב ודבש ויש להם כדמות ראיה בספר עזרא:

וכל דבש - פירות האילן תמרים קרויין דבש.

כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ וְגוֹ׳, קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם לַה׳ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יַעֲלוּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁל עֲצֶרֶת בָּאִים מִן הַשְּׂאוֹר וּבִכּוּרִים מִן הַדְּבַשׁ. בֵּאוּר הַדְּבָרִים, כִּי כָל אָדָם יֵשׁ לוֹ תַּאֲוָה לְכָל חֶמְדוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה הַמְּכֻנִּים בִּדְבַשׁ, כִּי כְּמוֹ שֶׁהַדְּבַשׁ מָתוֹק לַחֵיךְ וְרִבּוּיוֹ מַזִּיק, כָּךְ כָּל חֶמְדוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם הֶכְרֵחִיִּים וְרִבּוּיָם מַזִּיק. וְזֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה, שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ הָאָדָם בַּמֻּכְרָחוֹת וְהַמּוֹתָר יַחֲרִים. וְהַשְּׂאֹר הוּא דֻּגְמָא אֶל הַיֵּצֶר הָרַע, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ר׳ אֲלֶכְּסַנְדְּרַי בִּתְפִלָּתוֹ (ברכות יז.): רְצוֹנֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֶלָּא שֶׁשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה מְעַכֵּב. וּשְׁנֵי אֵלּוּ הֶכְרֵחִיִּים לִמְצִיאוּת הָאָדָם, כִּי אִם לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בִּצְרָכָיו הַהֶכְרֵחִיִּים הַמְּכֻנִּים בִּדְבַשׁ - יָמוּת וְלֹא יִחְיֶה וְלֹא יִהְיוּ אֲבָרָיו חֲזָקִים אַף בְּרִיאִים לְהַטְרִיחַ בְּמִצְוַת ה׳. וְאִלְמָלֵא הַיֵּצֶר הָרַע, לֹא הָיָה הָאָדָם נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְלֹא בּוֹנֶה בַּיִת, וְנִמְצָא הָעוֹלָם חָרֵב. וּשְׁנֵי אֵלּוּ קוֹדְמִים בִּזְמַן אֶל עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, כִּי אִם לֹא יֹאכַל תְּחִלָּה קֶמַח אֵין תּוֹרָה, אֲבָל עֵסֶק הַתּוֹרָה רֵאשִׁית בַּמַּחֲשָׁבָה וּבַמַּעֲלָה, לְפִי שֶׁהַשְּׂאוֹר וְהַדְּבַשׁ שֶׁהִזְכַּרְנוּ אֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת מִצַּד עַצְמָם לַעֲלוֹת לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לַה׳, אַךְ שֶׁהֵם רֵאשִׁית וְהַתְחָלָה אֶל הָאָדָם שֶׁעַל יָדָם הוּא יָכוֹל לָבֹא לִידֵי שְׁלֵמוּת הַנֶּפֶשׁ.

עַל כֵּן נֶאֱמַר ״כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה׳״. כִּי מִצַּד עַצְמָם אֵין בָּהֶם שׁוּם צַד שְׁלֵמוּת אֲשֶׁר יַעֲלֶה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לַה׳, אַךְ ״קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם״, כְּדֵי לְהוֹרוֹת שֶׁהֵם רֵאשִׁית וְהַתְחָלָה אֶל הָאָדָם לַהֲבִיאוֹ לִידֵי הַשְּׁלֵמוּת הָאֲמִתִּי אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בִּלְעָדָם. וּמִזֶּה הַטַּעַם אֵין מַקְרִיבִין מֵהֶם כִּי אִם הַשְּׂאוֹר לְקָרְבַּן רֵאשִׁית בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה כְּמוֹ תַּבְלִין אֶל הַיֵּצֶר הָרַע, וְהָיוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁל עֲצֶרֶת מִן הֶחָמֵץ, כִּי הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ, רִפְאוּת תְּהֵא לְשָׁרֶּךָ, וְהַבִּכּוּרִים בָּאִים מִן הַדְּבַשׁ כִּי בִּזְמַן שֶׁיִּתֵּן אֶל ה׳ רֵאשִׁית פְּרִי אַדְמָתוֹ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל, אָז יֹאכַל כָּל יָמָיו חֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, כִּי זֶה הוֹרָאָה שֶׁאֲכִילָתוֹ עַל כַּוָּנָה זוֹ, שֶׁהַשְּׁלֵמוּת הָאֲמִתִּי הוּא רִאשׁוֹן אֶצְלוֹ בְּמַחֲשָׁבָה. וְכֵן טַעַם הַבִּכּוּרִים הוּא לְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בע״ה בְּפָרָשַׁת כִּי תָּבֹא.