וַיִּקְרָא י״ט · ל״ה

לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֖וֶל בַּמִּשְׁפָּ֑ט בַּמִּדָּ֕ה בַּמִּשְׁקָ֖ל וּבַמְּשׂוּרָֽה׃

במילים פשוטות

האיסור לעשות עוול במשפט, במידה, במשקל ובמשורה. רש״י מבאר שאם הפסוק בא לעניין דין הרי כבר נאמר קודם ״לא תעשו עול במשפט״, ולכן ה״משפט״ הנזכר כאן הוא במידה ובמשקל ובמשורה, ומכאן שהמודד נקרא דיין, שאם שיקר במידה הרי הוא כמקלקל את הדין. אבן עזרא מבאר שהזכרת האיסור באה בעניין הגר, כטעם ״ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו״, ומדגיש שלא תעשה מרמה במידת האמות. הפסוק מרחיב את מושג הצדק גם לתחום המסחר, ומלמד שהונאה במידות ובמשקלות היא עוול חמור כמו הטיית הדין, שכן שתיהן פוגעות באמת ובהגינות.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לא תעשו עול במשפט. אִם לְדִין, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט (פסוק ט"ו), וּמַהוּ מִשְׁפָּט הַשָּׁנוּי כָּאן? הוּא הַמִּדָּה וְהַמִּשְׁקָל וְהַמְּשׂוּרָה, מְלַמֵּד שֶׁהַמּוֹדֵד נִקְרָא דַיָּן, שֶׁאִם שִׁקֵּר בַּמִּדָּה הֲרֵי הוּא כִמְקַלְקֵל אֶת הַדִּין, וְקָרוּי עַוָּל, שָׂנאוּי וּמְשֻׁקָּץ, חֵרֶם וְתוֹעֵבָה, וְגוֹרֵם לַחֲמִשָּׁה דְבָרִים הָאֲמוּרִים בַּדַּיָּן - מְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ, וּמְחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם, וּמְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה, וּמַפִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב, וּמַגְלֶה אוֹתָם מֵאַרְצָם (ספרא):

במדה. זוֹ מִדַּת הָאָרֶץ (שם):

במשקל. כְּמַשְׁמָעוֹ:

ובמשורה. הִיא מִדַּת הַלַּח וְהַיָּבֵשׁ (בבא מציעא ס"א):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

לָא תַעְבְּדוּן שְׁקַר בְּדִין בִּמְשַׁחְתָּא בְּמַתְקְלָא וּבִמְכִלְתָּא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וטעם לא תעשו עול. בעבור הגר כטעם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו וכן במדה שלא תעשה מרמה במדת האמות גם האמות משתנות ויתכן להיות פירוש כמשפט הידוע בארץ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

במדה - במדת קרקע.

ובמשורה - מדת הלח, כמו שאמרו: ומים במשורה תשתה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ובמשורה כמו ומים במשורה תשתה היא שם מדת הלח.

מקור: ספריא · נחלת הכלל