וַיִּקְרָא י״ט · י׳

וְכַרְמְךָ֙ לֹ֣א תְעוֹלֵ֔ל וּפֶ֥רֶט כַּרְמְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

המשך מתנות העניים: אין לעולל את הכרם ואין ללקט את פרטו, ואת אלה יש להשאיר לעני ולגר. רש״י מבאר ש״לא תעולל״ פירושו שלא ליטול את העוללות שבכרם, אשכולות קטנים שאין להם כתף ונטף, ואילו ״פרט״ הם גרגרי ענבים הנושרים בשעת הבצירה. את חתימת הפסוק ״אני ה׳ אלהיכם״ מפרש רש״י שה׳ דיין הנפרע מן העובר, ואינו גובה מכם אלא נפש. אבן עזרא מוסיף שהעוללות הם האשכולות הקטנים, ומבאר שהעני הנזכר הוא מישראל והגר הוא הגר עמכם. גם כאן מודגשת חובת הנתינה לעניים ולגרים מיבול הכרם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לא תעולל. לֹא תִטֹּל עוֹלֵלוֹת שֶׁבָּהּ, וְהֵן נִכָּרוֹת; אֵיזֶהוּ עוֹלֵלוֹת? כֹּל שֶׁאֵין לוֹ לֹא כָתֵף וְלֹא נָטֵף (ספרא):

ופרט כרמך. גַּרְגְּרֵי עֲנָבִים הַנּוֹשְׁרִים בִּשְׁעַת בְּצִירָה:

אני ה' אלהיכם. דַּיָּן לִפָּרַע; וְאֵינִי גוֹבֶה מִכֶּם אֶלָּא נְפָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר אַל תִּגְזָל דָּל וְגוֹ' כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וְגוֹ' (משלי כ"ב):

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְכַרְמָךְ לָא תְעַלֵל וְנִתְרָא דְכַרְמָךְ לָא תְלַקֵט לְעַנְיֵי וּלְגִיוֹרֵי תִּשְׁבּוֹק יָתְהוֹן אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן

Onkelos Leviticus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

תעולל. תכרית העוללות הם הקטנים כמו עולל גם יקראו יונקות וזאת המלה כמו ושרשך מארץ חיים שטעמו יכרית השרש וכן מסעף פארה יכרות הסעיף:

ופרט. ידוע בדברי קבלה מגזרת הפורטים על פי הנבל:

לעני. ישראל:

ולגר. הגר אתכם:

On Your Way

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

לא תעולל - פאה משמע כדכתיב: עולל יעוללו כגפן.

Rashbam on Leviticus - Daat