התורה אוסרת קרבה אל אישה בעת נידתה, בזמן טומאתה. חזקוני מבאר ש״לא תקרב לגלות ערוותה״ פירושו שלא יקרב אליה בעת נידתה, אלא ימתין עד שתיטהר. אבן עזרא מעיר שהשוכב עם נידה חמור מן העריות. כך משלבת התורה בתוך פרשת העריות גם את איסור הקרבה בזמן הנידה, שאינו איסור של קרבת משפחה אלא של זמן וטומאה. הדבר מלמד שקדושת חיי המשפחה כוללת גם התחשבות במחזור הטהרה של האישה, ולא רק הימנעות מקרובים אסורים. ההמתנה עד הטהרה מבטאת ריסון וכבוד, ומחברת את חיי הזוגיות אל מערכת הטהרה שבתורה.