עֶרְוַ֥ת אֲחוֹת־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה שְׁאֵ֥ר אָבִ֖יךָ הִֽוא׃ {ס}

התורה אוסרת קרבה עם אחות האב, ומנמקת ״שאר אביך היא״, כלומר קרובת בשר של האב. אבן עזרא מבאר שהמילים ״שאר״ ו״בשר״ קרובות בטעמן ושתיהן מציינות קרבת משפחה. תרגום אונקלוס מתרגם ״שאר אביך״ - קריבת אבוך, קרובת אביך. הפסוק מרחיב את מעגל האיסורים אל דור ההורים: אחות האב אסורה מפני קרבתה אל האב. כך מלמדת התורה שקדושת המשפחה אינה מוגבלת לקרובים הישירים בלבד, אלא כוללת גם את אחיות ההורים. הנימוק ״שאר אביך״ מבהיר שהאיסור נובע מעצם קרבת הדם והמשפחה, ומדגיש את הכבוד והמרחק הראויים כלפי קרובות מבוגרות במשפחה.