וַיִּקְרָא ט״ז · ט׳

וְהִקְרִ֤יב אַהֲרֹן֙ אֶת־הַשָּׂעִ֔יר אֲשֶׁ֨ר עָלָ֥ה עָלָ֛יו הַגּוֹרָ֖ל לַיהֹוָ֑ה וְעָשָׂ֖הוּ חַטָּֽאת׃

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

אהרן מקריב את השעיר אשר עלה עליו הגורל לה׳, ועושהו חטאת. רש״י מבאר ש״ועשהו חטאת״ פירושו שכשמניח את הגורל עליו, קורא לו שם ואומר ״לה׳ חטאת״. אבן עזרא מוסיף ש״ועשהו חטאת״ פירושו שישחטנו. הפסוק קובע את גורלו של השעיר הראשון - זה שעלה עליו הגורל לה׳: הוא נעשה חטאת וקרב במקדש כדין, ודמו יובא לפנים לכפרה. בכך מתייחד השעיר האחד לעבודה הרגילה של קרבן חטאת, בשונה מן השעיר השני שגורלו יהיה שונה לגמרי.

מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור