וַיִּקְרָא ט״ז · ל״ד

וְהָֽיְתָה־זֹּ֨את לָכֶ֜ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֗ם לְכַפֵּ֞ר עַל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִכׇּל־חַטֹּאתָ֔ם אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה וַיַּ֕עַשׂ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {פ}

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הכתוב חותם: והייתה זאת לכם לחוקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה, ויעש כאשר ציווה ה׳ את משה. רש״י מבאר ש״ויעש כאשר צוה״ פירושו שכשהגיע יום הכיפורים עשה אהרן כסדר הזה, ובא הכתוב להגיד את שבחו של אהרן, שלא היה לובש את בגדי הכהונה הגדולה לגדולתו אלא כמקיים גזירת המלך. אבן עזרא מוסיף שכבר אמר ״חקת עולם״ קודם, וכאן הוסיף ״אחת בשנה״. הפסוק חותם את פרשת עבודת יום הכיפורים, קובע אותה כחובה שנתית קבועה לדורות, ומעיד על נאמנותו של אהרן בקיום מצוות ה׳.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ויעש כאשר צוה וגו'. כְּשֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים עָשָֹה כַּסֵּדֶר הַזֶּה; וּלְהַגִּיד שִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹבְשָׁן לִגְדֻלָּתוֹ אֶלָּא כִּמְקַיֵּם גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ (שם):

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּתְהֵי דָא לְכוֹן לִקְיַם עָלָם לְכַפָּרָא עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חוֹבֵיהוֹן חֲדָא בְּשַׁתָּא וַעֲבַד כְּמָא דִי פַּקִיד יְיָ יָת מֹשֶׁה

Onkelos Leviticus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

והיתה זאת לכם. וכבר אמר כן להוסיף אחת בשנה:

ויעש. אהרן:

On Your Way

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ויעש אהרן - כשהגיע יום הכיפורים - כאשר צוה ה' את משה.

Rashbam on Leviticus - Daat

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם וְגוֹ׳. מִקְרָא זֶה חוֹזֵר אֶל הַכֹּהֲנִים לְקַיֵּם לְדוֹרוֹת מִצְוָה הָאֲמוּרָה בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה שֶׁהִיא עֲבוֹדַת כֹּהֵן גָּדוֹל, לְבַל יַחְשֹׁב שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה אֶלָּא לְשָׁעָה, תַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם, לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּאן גִּלָּה ה׳ סוֹדוֹ כִּי עַל הַכֹּהֲנִים יְדַבֵּר כִּי הֵם הַמְּכַפְּרִים.

עוֹד נִתְכַּוֵּן בָּזֶה, לְבַל יֹאמַר אָדָם שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ לְבַל יִכָּנֵס בְּבִגְדֵי זָהָב אֶלָּא בָּעֵת הַהִיא פַּעַם רִאשׁוֹנָה, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְכַּפֵּר רוֹשֶׁם עֲוֹן עֵגֶל זָהָב, אֲבָל מִפַּעַם רִאשׁוֹנָה וְאֵילָךְ כְּבָר נִמְחָה וְנִמְחַק רִשּׁוּמוֹ וּבֹא יָבֹא אַהֲרֹן בְּבִגְדֵי כָּבוֹד אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בְּלֹא שִׁנּוּי, וְגָמַר אוֹמֶר לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לָתֵת טַעַם עַל הַדָּבָר, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁבִּבְחִינַת אַהֲרֹן לֹא נִשְׁאַר רוֹשֶׁם מֵהָעֵגֶל, כֵּיוָן שֶׁבְּעֵרֶךְ יִשְׂרָאֵל לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם לֹא נִמְחַק רוֹשֶׁם הָעֵגֶל כָּל עִקָּר, וּמֵעַתָּה מִתְעַגֵּל הַדָּבָר גַּם עַל אַהֲרֹן.

וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וְגוֹ׳. רַזַ״ל אָמְרוּ (תורת כהנים) כִּי הַכָּתוּב יְכַוֵּן לְהַגִּיד שִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, שֶׁלֹּא עָשָׂה לִגְדֻלָּה וּלְהִתְנַשֵּׂא, אֶלָּא עָשָׂה הַכֹּל לְקַיֵּם מִצְוַת ה׳. וְנִרְאֶה כִּי גַּם שִׁבְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה יַגִּיד, שֶׁהֲרֵי ה׳ לֹא דִּבֵּר עִם אַהֲרֹן אֶלָּא עִם מֹשֶׁה, וְהַתּוֹרָה מְעִידָה שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה הַדִּבּוּר לְצַד אֶמְצָעִיּוּת הָאֶמְצָעִי, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים מִפִּי מֹשֶׁה לֹא נוֹלַד בָּהֶם הִשְׁתַּנּוּת אֲפִלּוּ בְּחֵלֶק מִשִּׁשִּׁים מֵחוּט הַשַּׂעֲרָה, וְזֶה בִּנְיַן אָב לְתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁכֻּלָּהּ הִיא מוֹצָא פִּי ה׳ יְחַיֶּה הָאָדָם חַיֵּי עוֹלָם בַּהֲגִיגוֹ בְּנֹעַם עֶלְיוֹן.

Vocalized Edition