וַיִּקְרָא ט״ו · י״ב

וּכְלִי־חֶ֛רֶשׂ אֲשֶׁר־יִגַּע־בּ֥וֹ הַזָּ֖ב יִשָּׁבֵ֑ר וְכׇ֨ל־כְּלִי־עֵ֔ץ יִשָּׁטֵ֖ף בַּמָּֽיִם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

כלי חרס אשר יגע בו הזב יישבר, וכל כלי עץ יישטף במים. רש״י מבאר שיכול היה לחשוב שאף אם נגע הזב בכלי החרס מאחוריו יטמא, אך אין הדבר כן. חזקוני מבאר בגזירה שווה מן ״בו״ שנאמר כאן ו״בו״ שנאמר בכלי בישול, שכלי חרס אינו נטמא במגע חיצוני אלא מאווירו - כלומר מן הפנים; ומכאן ש״אשר יגע בו״ בא ללמד על היסט - שהזב מזיז את הכלי - שהוא מגע הנחשב ככולו. כלי חרס טמא נשבר לפי שאין לו טהרה בטבילה, ואילו כלי עץ נשטף וטהור.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וכלי חרש אשר יגע בו הזב. יָכוֹל אֲפִלּוּ נָגַע בּוֹ מֵאֲחוֹרָיו וְכוּ', כִּדְאִיתָא בְתוֹרַת כֹּהֲנִים עַד "מַגָּעוֹ שֶׁהוּא כְכֻלּוֹ הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הֶסֵּטוֹ":

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּמָאן דַחֲסַף דִי יִקְרַב בֵּהּ דוֹבָנָא יִתָּבָר וְכָל מָאן דְאָע יִשְׁתַּטַּף בְּמַיָא

Onkelos Leviticus

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וכלי חרש אשר יגע בו נאמר כאן בו ונאמר להלן אשר תבושל בו מה בו האמור להלן מאוירו אף בו האמור כאן מאוירו ומאחר שלמדנו שאין זב מטמא אותו אלא מאוירו מה ת״‎ל אשר יגע בו ללמדך איזהו מגע שהוא ככולו הוי אומר זה הסטו.

Chizkuni