וַיִּקְרָא י״ד · ל״ד

ונתתי נגע צרעת. בְּשׂוֹרָה הִיא לָהֶם שֶׁהַנְּגָעִים בָּאִים עֲלֵיהֶם; לְפִי שֶׁהִטְמִינוּ אֱמוֹרִיִּים מַטְמוֹנִיּוֹת שֶׁל זָהָב בְּקִירוֹת בָּתֵּיהֶם כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְֹרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וְעַל יְדֵי הַנֶּגַע נוֹתֵץ הַבַּיִת וּמוֹצְאָן (ויקרא רבה י"ז):

אֲרֵי תֵעֲלוּן לְאַרְעָא דִכְנַעַן דִי אֲנָא יָהֵב לְכוֹן לְאַחֲסָנָא וְאֶתֵּן מַכְתַּשׁ סְגִירוּ בְּבֵית אַרְעָא אַחֲסַנְתְּכוֹן

וטעם כי תבאו אל ארץ כנען. כי זה נוהג בארץ לבדה בעבור גודל מעלת הארץ כי המקדש בתוכם והכבוד בתוך המקדש:

ונתתי. הדבר תלוי בנתינת ה׳‎:

כי תבאו אל ארץ כנען לא נאמר כי תבואו גבי נגעי אדם וכלים לפי שאף במדבר היו נוהגים אבל בנגעי בתים שלא היה להם במדבר נאמר כי תבאו אל ארץ כנען. ד״‎א בשביל מעלת ארץ ישראל שהמקדש עתיד להיות בתוכה הוזקקה להיות נקיה וטהורה.

ונתתי נגע צרעת י״‎מ לפי הפשט לפי שהזהיר להלן אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים ואין אנו יודעים באיזה מקום עבדו לפי׳‎ בא הנגע בבתים להודיע המקום שעבדו שם הכנענים כדי לאבדו.

כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה. יֵשׁ לְדַקְדֵּק לָמָּה פֵּרַט אֵצֶל נִגְעֵי הַבָּתִּים ״כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן״ יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר מִינֵי נְגָעִים. גַּם מַאֲמַר ״אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה״ כֻּלּוֹ מְיֻתָּר כִּי זֶה יָדוּעַ. גַּם בְּאָמְרוֹ ״וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם״, הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר בְּבָתֵּיכֶם. אַף עַל פִּי שֶׁלְפִי פֵּרוּשׁ רַשִׁ״י שֶׁפֵּרֵשׁ שֶׁהָאֱמוֹרִיִּים הִטְמִינוּ מַטְמוֹנִיּוֹת כוּ׳ אֵין זֶה קוּשְׁיָא, כִּי נָקַט ״אֲחֻזַּתְכֶם״ לְמַעֵט הַבָּתִּים שֶׁיִּבְנוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין שַׁיָּכוּת לְטַעַם זֶה, מִכָּל מָקוֹם הַלָּשׁוֹן סָתוּר קְצָת, כִּי בְּאָמְרוֹ ״אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה״ יִחֵס הָאֲחֻזָּה אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבְאָמְרוֹ ״אֲחֻזַּתְכֶם״ יִחֵס הָאֲחֻזָּה אֶל יִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ הֵמָּה הָאוֹחֲזִים בַּנַּחֲלָה בְּכֹחַ יָדָם. גַּם טַעֲמוֹ שֶׁל רַשִׁ״י צָרִיךְ בֵּאוּר.

וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר בָּזֶה שֶׁעִקַּר הַטַּעַם בַּעֲבוּר צָרוּת הָעַיִן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין טז) מִן פָּסוּק ״וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת״, זֶה שֶׁיִּחֵד בֵּיתוֹ לוֹ לְעַצְמוֹ וְלֹא הָיָה מְהַנֶּה מִמֶּנּוּ אֲחֵרִים, כִּי לְבַעֲבוּר זֶה נָתַן ה׳ לוֹ לַאֲחֻזָּה בַּיִת מָלֵא כָּל טוּב לְנַסּוֹתוֹ אִם יֵיטִיב מִבֵּיתוֹ גַּם לַאֲחֵרִים, כִּי לִי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אָמַר ה׳ (חגי ב ח), וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם נוֹתֵן לַאֲחֵרִים, לֹא מִשֶּׁלּוֹ הוּא נוֹתֵן כִּי אִם מִשֻּׁלְחָן גָּבוֹהַּ קָא זָכֵי לֵיהּ. לָכֵן נֶאֱמַר: ״כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה״, כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ וּזְרוֹעָם לֹא הוֹשִׁיעָה (תהלים מד ד) כִּי אִם יְמִין ה׳ רוֹמֵמָה, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם. וְאֵין מָקוֹם לְצָרֵי עַיִן לוֹמַר כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי ה׳ הוּא הַנּוֹתֵן לְךָ כֹּחַ וַאֲחֻזָּה, וְאִם כֵּן דִּין הוּא שֶׁתִּתְּנוּ מִשֶּׁלּוֹ לַעֲנִיֵּי עַמּוֹ. וְאִם לֹא תִּשְׁמְעוּ בְּקוֹל דְּבָרוֹ וְתִהְיוּ מִן צָרֵי הָעַיִן הַמְיַחֲסִים הָאֲחֻזָּה אֶל עַצְמָם, אָז ״וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם״, רוֹצֶה לוֹמַר, בְּמָקוֹם שֶׁאַתֶּם מְיַחֲסִים הָאֲחֻזָּה לָכֶם כְּאִלּוּ אַתֶּם הָאוֹחֲזִים בָּהּ בְּכֹחַ יֶדְכֶם. לָכֵן נֶאֱמַר מִיָּד: ״וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת״, זֶה שֶׁיִּחֵד בֵּיתוֹ לוֹ לְעַצְמוֹ לוֹמַר שֶׁבְּכֹחוֹ וְעֹצֶם יָדוֹ בָּנָה בֵיתוֹ. אוֹ יֹאמַר ״אֲחֻזַּתְכֶם״ זֶה שֶׁיִּחֵד בֵּיתוֹ לוֹ וְאֵינוֹ מְהַנֶּה מִמֶּנּוּ לַאֲחֵרִים, ״וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת״, זֶה שֶׁיִּחֵד בֵּיתוֹ לוֹ כִּפְשׁוּטוֹ מַמָּשׁ, כִּי שְׁנֵיהֶם מְדַבְּרִים מֵעִנְיָן זֶה אוֹ מִמִּי שֶׁתּוֹלֶה הָאֲחֻזָּה בְּעַצְמוֹ וּמִמֶּנּוּ נִמְשָׁךְ צָרוּת עַיִן, אוֹ שְׁנֵיהֶם מְדַבְּרִים מִצָּרוּת הָעַיִן הַנִּמְשָׁךְ מִמַּה שֶּׁתּוֹלֶה הָאֲחֻזָּה בְּעַצְמוֹ.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁטַּעַם נִגְעֵי הַבָּתִּים, לְפִי שֶׁהָאֱמוֹרִיִּים בָּנוּ בָּתֵּיהֶם לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה עַל כֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא נְגָעִים עַל הַבָּתִּים כְּדֵי לִנְתֹּץ אוֹתָם. וּבָזֶה נִרְאֶה לִי לְיַשֵּׁב מִדְרָשׁ הָאוֹמֵר: ״כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת״ זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה (ילק״ש מצורע תקסג), וְדָרַשׁ כָּל פָּרָשָׁה זוֹ עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּחֱרַב בַּעֲבוּר הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהֶעֱמִידוּ שָׁם כוּ׳. וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת לוֹמַר שֶׁבַּעַל מִדְרָשׁ זֶה דַּעְתּוֹ לְהוֹצִיא כָּל הַפָּרָשָׁה מִפְּשׁוּטוֹ וּלְפָרְשָׁהּ עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁגַּם דַּעְתּוֹ לָתֵת טַעַם לְנִגְעֵי בַּיִת, בַּעֲבוּר שֶׁהָאֱמוֹרִיִּים בָּנוּ אוֹתָם לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל כֵּן הוּא בָּא לִידֵי נְתִיצָה, וּמִכָּאן לָמַד לוֹמַר שֶׁגַּם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר בּוֹ הֶעֱמִיד מְנַשֶּׁה הַצֶּלֶם בָּא לִידֵי נְתִיצָה בַּעֲוֹן זֶה, וְכָל הַפְּרָטִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן נִמְצְאוּ גַּם בְּחֻרְבַּן הַבַּיִת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן ״וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת״, כָּךְ בְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן ״וְהִגִּיד לַכֹּהֵן״, כָּךְ יַגִּיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִרְמְיָה מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת; וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן ״כְּנֶגַע נִרְאָה לִי״, כָּךְ יֹאמַר גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּבְדֶרֶךְ זֶה מְבֹאָר כָּל הַמִּדְרָשׁ וְהַפְּסוּקִים כֻּלָּם כִּפְשׁוּטָם.

וְאֵין לְהַקְשׁוֹת עַל טַעַם זֶה, אִם כֵּן לָמָּה לֹא יָבוֹאוּ הַנְּגָעִים עַל הַבָּתִּים מִיָּד בְּבוֹאָם לָאָרֶץ, בִּשְׁלָמָא לְטַעֲמָא דְּמַטְמוֹנִיּוֹת שֶׁמָּא אֵין כָּל בַּעַל הַבַּיִת זוֹכֶה לְאוֹתוֹ מַטְמוֹן. תְּשׁוּבָה לַדָּבָר, שֶׁגַּם בְּבִעוּר עֲבוֹדָה זָרָה מְגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי, וְדַוְקָא אִם יָדוּר בַּבַּיִת אֵיזֶה אִישׁ הָגוּן מִצַּד מַעֲשָׂיו אֵין נָכוֹן שֶׁיָּדוּר הוּא בְּבַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נִדְנוּד עֲבוֹדָה זָרָה. וְנוּכַל לוֹמַר שֶׁפָּסוּק זֶה בְּשׂוֹרָה טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ד יא) ״כִּלָּה ה׳ אֶת חֲמָתוֹ וַיֶּצֶת אֵשׁ בְּצִיּוֹן״, וְטוֹבָה זוֹ הִיא שֶׁמְּכַלֶּה חֲמָתוֹ בְּעֵצִים וַאֲבָנִים וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ בַּגּוּפוֹת, כָּךְ בְּשׂוֹרָה זוֹ בְּנִגְעֵי הַבָּתִּים זֶהוּ שֶׁאָמַר ״כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת״ בְּכַ״ף הַדִּמְיוֹן, כְּעֵין הַנֶּגַע הָרָאוּי לָבוֹא עָלַי נִרְאָה לִי בַּבָּיִת. גַּם לְטַעַם צָרוּת הָעַיִן אָמַר, כְּעֵין נֶגַע הָרָאוּי לָבוֹא עַל צָרֵי הָעַיִן, וְהוּא פִּזּוּר מָמוֹנָם, כָּךְ נִרְאָה לִי בַּבָּיִת, כִּי סוֹפוֹ לָבוֹא לִידֵי שֶׁיְּפַזֵּר הַכֹּהֵן מָמוֹנוֹ. וּמַה שֶּׁצִּוָּה לִקַּח לְחַטֵּא הַבַּיִת צִפֳּרִים, כְּבָר אָמַרְנוּ לְהוֹרוֹת שֶׁהָעֹשֶׁר עָשׂוֹ יַעֲשֶׂה לּוֹ כְנָפַיִם כְּצִפֳּרִים עָפוֹת, אֲבָל לְרַשִׁ״י שֶׁלֹּא זָכַר כִּי אִם מַעֲשֵׂה פְּטִיט קָשֶׁה מַה עִנְיָן זֶה לְנִגְעֵי הַבָּתִּים. עַל כֵּן אָמַרְנוּ לְמַעְלָה שֶׁהַצִּפֳּרִים יֵשׁ בָּהֶם רֶמֶז גַּם עַל חֶמְדַּת הַמָּמוֹן הַגּוֹרֵם רוּם לֵב, וְעַל כֵּן יִקַּח גַּם עֵץ אֶרֶז.

כִּי תָבֹאוּ וְגוֹ׳ וְנָתַתִּי וְגוֹ׳. וְכִי בְּשׂוֹרָה הִיא זוֹ, וְלֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״כִּי יִהְיֶה נֶגַע בְּקִירוֹת בֵּית אֲחֻזַּתְכֶם״ וְגוֹ׳, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִזְכִּיר בְּנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִרְגִּישׁוּ מִזֶּה וְאָמְרוּ (ויקרא רבה פי״ז) כִּי לְפִי שֶׁשָּׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּאִים לְאַרְצָם וְהִטְמִינוּ כָּל וְכוּ׳ עַד כָּאן, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. וְעַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (שם) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי לֵוִי אֵין בַּעַל הָרַחֲמִים נוֹגֵעַ בַּנְּפָשׁוֹת תְּחִלָּה וְכוּ׳ בִּתְחִלָּה הַנְּגָעִים בָּאִים עַל בֵּיתוֹ וְכוּ׳ עַד כָּאן, יִתְבָּאֵר עַל נָכוֹן. וְהוּא לְצַד שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר נִגְעֵי בְּנֵי אָדָם, וְהוּא הֵפֶךְ הָאָמוּר בְּבַעַל הָרַחֲמִים, לָזֶה אָמַר מַה שֶׁהִקְדַּמְתִּי נִגְעֵי בְּנֵי אָדָם הוּא לְצַד שֶׁעֲדַיִן לֹא בָּאתֶם אֶל הָאָרֶץ וְאֵין בָּתִּים לִנְגֹּעַ בָּהֶם, אֲבָל כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אָז לֹא אֶתֵּן הַנֶּגַע בָּאָדָם תְּחִלָּה אֶלָּא ״וְנָתַתִּי נֶגַע בְּבֵית אֶרֶץ״ וְגוֹ׳ תְּחִלָּה.

וְטַעַם שֶׁלֹּא סִדֵּר הַכָּתוּב נֶגַע הַבַּיִת קוֹדֶם, לְצַד שֶׁנִּגְעֵי אָדָם יֶשְׁנָם תֵּכֶף וּמִיָּד מֵהַדִּבּוּר וְאֵילָךְ נוֹהֲגִים, וְנִגְעֵי הַבַּיִת הוּא כִּי יָבוֹאוּ, לָזֶה הִקְדִּים הַצָּרִיךְ תֵּכֶף וּמִיָּד. וְאִם תֹּאמַר אִם כֵּן הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים נִגְעֵי בְּגָדִים לְנִגְעֵי אָדָם שֶׁשְּׁנֵיהֶם יֶשְׁנָם מִיָּד, וְלָהֶם רָאוּי לְהַקְדִּים כְּסֵדֶר מִדַּת בַּעַל הָרַחֲמִים. וְנִרְאֶה כִּי בָּחַר ה׳ לְסַדֵּר נִגְעֵי בְּגָדִים בֵּין נִגְעֵי אָדָם וְנִגְעֵי בָּתִּים, לְצַד שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דְּבָרִים שֶׁהֵם שָׁוִים בָּהֶם לְנִגְעֵי אָדָם וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁשָּׁוִים לְנִגְעֵי בָּתִּים, כִּי בְּשִׁעוּר הַצָּרַעַת שָׁוִים לְדִין נִגְעֵי אָדָם בִּגְרִיס, וְלֹא כְּצָרַעַת הַבָּתִּים שֶׁהוּא בִּשְׁנֵי גְּרִיסִין. וּבַגְּוָנִים שָׁוִים לְנִגְעֵי בָּתִּים, יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדָּם, וְלֹא בְּגָוֶן לָבָן כְּנֶגַע אָדָם.

עוֹד נִרְאֶה בְּהָעִיר לָמָּה סִדֵּר הַכָּתוּב דִּינֵי נִגְעֵי הַבֶּגֶד קֹדֶם שֶׁהִשְׁלִים כָּל דִּינֵי נִגְעֵי בְּנֵי אָדָם, טֻמְאָתוֹ וְטַהֲרָתוֹ, שֶׁהָיָה לוֹ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּגְמֹר כָּל מִשְׁפַּט צָרַעַת אָדָם וְאַחַר כָּךְ יְסַדֵּר מִשְׁפַּט הַבְּגָדִים. וְאֵין לוֹמַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְסַדֵּר דִּינֵי הַטֻּמְאָה בִּפְנֵי עַצְמָן וְדִינֵי טַהֲרָתָם בִּפְנֵי עַצְמָם, שֶׁאִם כֵּן לָמָּה לֹא שָׁפַט כֵּן גַּם בְּצָרַעַת הַבַּיִת שֶׁהָיָה לוֹ גַּם כֵּן לְהַקְדִּים טֻמְאַת נֶגַע הַבַּיִת קֹדֶם מִשְׁפַּט טַהֲרַת נִגְעֵי אָדָם וּבְגָדָיו. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהֶרְאָה הַכָּתוּב בָּזֶה שֶׁהִקְדִּים נֶגַע הַבֶּגֶד קֹדֶם לְנֶגַע אָדָם וְקֹדֶם אָמְרוֹ ״זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע״ שֶׁבּוֹ רָמַז סִימַן עֲוֹן הַצָּרַעַת כִּי פִּיו עָנָה בוֹ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה, כָּתַב נִגְעֵי בְגָדִים, וְכַוָּנָתוֹ הוּא לוֹמַר שֶׁהַבְּגָדִים לוֹקִים תְּחִלָּה. וּמַה שֶׁהִתְחִיל בְּדִין הֲבָאַת הַנֶּגַע בָּאָדָם וְלֹא הִתְחִיל בַּבְּגָדִים, בָּזֶה נִתְחַכֵּם הַכָּתוּב לְחַזֵּק הַדְּבָרִים שֶׁנִּגְעֵי הַבְּגָדִים גַּם כֵּן בָּאִים בְּחֵטְא הָאָדָם כְּמוֹ נִגְעֵי אָדָם, וְלָזֶה הִתְחִיל בְּנִגְעֵי אָדָם וְסָמוּךְ לָהֶם אָמַר נִגְעֵי בְּגָדִים וְאָמַר אַחַר שְׁנֵיהֶם ״זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע״ - תּוֹרָתוֹ שֶׁל מוֹצִיא שֵׁם רַע. הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי גַּם עַל נִגְעֵי בְּגָדִים חוֹזְרִים הַדְּבָרִים, מַה שֶׁלֹּא הָיָה מוּבָן כֵּן אִם הָיָה מְסַדֵּר נִגְעֵי בְגָדִים, וְהָבֵן.

עוֹד נִרְאֶה שֶׁחָשׁ הַכָּתוּב לְהַקְדִּים נֶגַע הַבֶּגֶד וְאַחַר כָּךְ נִגְעֵי אָדָם, שֶׁאָז הָיִיתִי אוֹמֵר כִּי נֶגַע הַבֶּגֶד בָּא עַל עָוֹן קַל וְנֶגַע אָדָם בָּא עַל עָוֹן חָמוּר, וְלֹא עַל עָוֹן עַצְמוֹ שֶׁיִּתְחַיֵּב לָבֹא נֶגַע עַל הָאָדָם בָּא עַל הַבְּגָדִים לְצַד הָרַחֲמִים, וְלָזֶה הִקְדִּים הַכָּתוּב וְאָמַר נִגְעֵי אָדָם לוֹמַר כִּי גַּם צָרַעַת הַצְּרִיכָה לָבֹא לָאָדָם בַּעַל הָרַחֲמִים מְבִיאָהּ בַּבְּגָדִים אוּלַי יָשׁוּב וְרָפָא לוֹ מִבּוֹא עָלָיו. וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר דִּלְמָא עַל עָוֹן חָמוּר בָּאִים נִגְעֵי אָדָם וְעַל עָוֹן קַל בָּאִים נִגְעֵי בְּגָדִים, וְהַתּוֹרָה סִדְּרָה הֶחָמוּר תְּחִלָּה שֶׁהֵם נִגְעֵי אָדָם וְאַחַר כָּךְ הַקַּל שֶׁהֵם נִגְעֵי בְּגָדִים, אִם כֵּן הָיָה לוֹ לְסַדֵּר מִשְׁפַּט הַבְּגָדִים אַחַר מִשְׁפַּט אָדָם וְטַהֲרָתָם וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה, וְהָבֵן.