וַיִּקְרָא י״ד · כ״ט

וְהַנּוֹתָ֗ר מִן־הַשֶּׁ֙מֶן֙ אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַכֹּהֵ֔ן יִתֵּ֖ן עַל־רֹ֣אשׁ הַמִּטַּהֵ֑ר לְכַפֵּ֥ר עָלָ֖יו לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃

במילים פשוטות

את הנותר מן השמן אשר על כף הכהן נותן על ראש המיטהר, לכפר עליו לפני ה׳. הפסוק מקביל לדין העשיר: יתרת השמן ניתנת על ראש המיטהר כדי לכפר עליו. תרגום אונקלוס מבהיר שמה שנשאר מן השמן על יד הכהן ניתן על ראש המיטהר לכפר עליו לפני ה׳. כך מסתיימת מלאכת השמן גם אצל העני, בדיוק כמו אצל העשיר, ונתינת השארית על הראש חותמת את חלק השמן שבתהליך הכפרה והטהרה.
מבוסס על אונקלוס, פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּדְיִשְׁתָּאַר מִן מִשְׁחָא דִי עַל יְדָא דְכַהֲנָא יִתֵּן עַל רֵישָׁא דְמִדַכֵּי לְכַפָּרָא עֲלוֹהִי קֳדָם יְיָ

מקור: ספריא · נחלת הכלל