וַיִּקְרָא י״ד · י״ב

וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַכֶּ֣בֶשׂ הָאֶחָ֗ד וְהִקְרִ֥יב אֹת֛וֹ לְאָשָׁ֖ם וְאֶת־לֹ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְהֵנִ֥יף אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הכהן לוקח את הכבש האחד ומקריב אותו לאשם עם לוג השמן, ומניף אותם תנופה לפני ה׳. רש״י מבאר ש״והקריב אתו לאשם״ פירושו שמכניסו אל תוך העזרה לשם אשם כדי להניפו, שהוא טעון תנופה בעודו חי. רש״י מוסיף ש״והניף אתם״ מוסב על האשם ועל הלוג יחד. אשם המצורע הוא קרבן ייחודי הטעון תנופה חי, בשונה משאר האשמות. התנופה מבטאת את הקדשת הקרבן לפני ה׳ כחלק מתהליך הכפרה של המיטהר.

מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י אונקלוס

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

והקריב אתו לאשם. יַקְרִיבֶנּוּ לְתוֹךְ הָעֲזָרָה לְשֵׁם אָשָׁם לְהָנִיף, שֶׁהוּא טָעוּן תְּנוּפָה חָי (מנחות ס"ב):

והניף אתם. אֶת הָאָשָׁם וְאֶת הַלֹּג (שם ס"א):

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיִסַב כַּהֲנָא יָת אִמְרָא חֲדָא וִיקָרֵב יָתֵיהּ לַאֲשָּׁמָא וְיָת לֻגָא דְמִשְׁחָא וִירִים יָתְהוֹן אֲרָמָא קֳדָם יְיָ

Onkelos Leviticus

פרשות התורה כל הפרק ספר וַיִּקְרָא