וְהֶעֱמִ֞יד הַכֹּהֵ֣ן הַֽמְטַהֵ֗ר אֵ֛ת הָאִ֥ישׁ הַמִּטַּהֵ֖ר וְאֹתָ֑ם לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

לפני ה'. בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר, וְלֹא בָעֲזָרָה עַצְמָהּ, לְפִי שֶׁהוּא מְחֻסָּר כִּפּוּרִים (כלים פ"א):

וִיקִים כַּהֲנָא דִמְדַכֵּי יָת גַבְרָא דְמִדַכֵּי וְיָתְהוֹן קֳדָם יְיָ בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא

ואותם - הכבשים.

ואתם הכבשים.

וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בִּתְחִלַּת מַסֶּכֶת כֵּלִים (פ״א מ״ח) שֶׁמְּחֻסַּר כִּפּוּרִים אָסוּר לִכָּנֵס לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, עַד כָּאן. וְהִנֵּה כָּאן צִוָּה ה׳ שֶׁהַמִּטַּהֵר יַעֲמֹד בְּפֶתַח הָעֲזָרָה שֶׁהוּא שַׁעַר נִיקָנוֹר, כְּאָמְרָם בְּפֶרֶק קַמָּא דְּסוֹטָה (ז.) דִּכְתִיב ״לִפְנֵי ה׳״, וְאָמַר הַכָּתוּב שֶׁעַל הַכֹּהֵן שְׁמִירָתוֹ לְהַעֲמִידוֹ שֶׁלֹּא יִפְרֹץ, לְצַד שֶׁהוּא בְּפֶתַח הָעֲזָרָה וּמַכְנִיס יָדוֹ לִפְנִים לִסְמֹךְ עַל קָרְבָּנוֹ, כְּאָמְרָם בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וּמַכְנִיס רֹאשׁוֹ לִתֵּן עַל תְּנוּךְ וְגוֹ׳, יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִמָּשֵׁךְ וְיִכָּנֵס לִפְנִים, לָזֶה הִטִּיל הַכָּתוּב הַדָּבָר עַל הַכֹּהֵן לְהַעֲמִידוֹ.

הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר. הֻצְרַךְ לוֹמַר הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר וְלֹא הִסְפִּיק בְּאֶחָד מֵהֶם, אִם הָיָה אוֹמֵר הַכֹּהֵן וְלֹא הָיָה אוֹמֵר הַמְטַהֵר לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהַמִּצְוָה בַּכֹּהֵן הַמְטַהֵר שֶׁטִּהֲרוֹ מִן הַצָּרַעַת, לָזֶה אָמַר הַמְטַהֵר כִּי מִצְוָתוֹ בַּכֹּהֵן הַמְטַהֵר מִן הַצָּרַעַת. וְאִם הָיָה אוֹמֵר הַמְטַהֵר וְלֹא אָמַר הַכֹּהֵן, לְצַד שֶׁיֵּשׁ בְּטַהֲרַת הַמְּצוֹרָע דְּבָרִים הַנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, תָּבֹא הַסְּבָרָא לוֹמַר שֶׁגַּם הַזָּר יִקָּרֵא הַמְטַהֵר שֶׁהֲרֵי עוֹשֶׂה גַּם כֵּן טַהֲרוֹתָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַכֹּהֵן״.

הָאִישׁ הַמִּטַּהֵר וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר הָאִישׁ הַמִּטַּהֵר וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר הָאִישׁ לְבַד, לְצַד שֶׁלֹּא תִטְעֶה לוֹמַר שֶׁבָּא לְמַעֵט הַקָּטָן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל דִּינִים אֵלּוּ, הֲגַם שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּטֻמְאַת צָרַעַת. לָזֶה אָמַר ״הַמִּטַּהֵר״, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״הַמִּטַּהֵר״ וְלֹא יֹאמַר ״הָאִישׁ״, מִשּׁוּם לְצַד שֶׁיֵּשׁ בְּמִשְׁפָּט זֶה גַּם הַקְּטַנִּים כַּנִּזְכָּר, תָּבֹא הַסְּבָרָא לוֹמַר שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ לַכֹּהֵן לְהַעֲמִיד הַמְּצֹרָע לִפְנֵי ה׳ שֶׁהוּא חוּץ לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא מִי שֶׁהוּא קָטָן שֶׁמִּן הַסְּתָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לִכָּנֵס לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל קֹדֶם הַקְרָבַת טַהֲרָתוֹ, אֲבָל גָּדוֹל נֹאמַר אֵין חוֹבָה עַל הַכֹּהֵן לְהַעֲמִידוֹ לְצַד שֶׁיּוֹדֵעַ הוּא. תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהֶעֱמִיד הָאִישׁ״, הֲגַם שֶׁהוּא אִישׁ, עַל הַכֹּהֵן הַמִּצְוָה לְהַעֲמִידוֹ חוּץ לָעֲזָרָה.

וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ טַעַם אָמְרוֹ ״הָאִישׁ״ מִלָּה יְתֵרָה לְמַעֵט חַטָּאת וְעוֹלָה מִתְּנוּפָה, וְאַחַר כָּךְ אָמַר הַכָּתוּב מִעוּט אַחֵר דִּכְתִיב ״אוֹתוֹ לָאָשָׁם״ לְמַעֵט גַּם אֶת הָאִישׁ שֶׁאֵינוֹ טָעוּן תְּנוּפָה אֶלָּא אָשָׁם וְלוֹג הַשֶּׁמֶן לְבַד. וְאִם תֹּאמַר אִם הָאִישׁ הוּא מְמֻעָט מִתְּנוּפָה מֵאָמְרוֹ ״אוֹתוֹ לָאָשָׁם וְהֵנִיף״ וְלֹא הָאִישׁ, אֵיךְ יָבֹא לְמַעֵט אֲחֵרִים בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ? זֶה אֵינוֹ קֻשְׁיָא, כִּי יָבֹא הַמִּעוּט בָּהֶם בְּאִם אֵינוֹ עִנְיָן. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁדִּקְדֵּק הַתַּנָּא בַּבָּרַיְתָא (תורת כהנים כאן) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: תַּלְמוּד לוֹמַר ״הָאִישׁ״ - לֹא חַטָּאת וְלֹא עוֹלָה, וְלֹא אָמַר זִכְרוֹן הַתְּנוּפָה, נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לוֹמַר שֶׁתֵּבַת ״הָאִישׁ״ בָּאָה לְמַעֵט חַטָּאת וְעוֹלָה מִדִּין אֶחָד, וַהֲגַם שֶׁאֵין הַדָּבָר שֶׁנִּתְמַעֵט מִמֶּנּוּ בָּאִישׁ, הַדָּבָר מָסוּר לַחֲכָמִים לֵידַע מַהוּ. וּבָזֶה תַּשְׂכִּיל מַשְׁמָעוּת בָּרַיְתָא זוֹ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים שֶׁהִיא קָשָׁה הַהֲבָנָה. וְדִבְרֵי בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן דְּחוּקִים בְּעֵינַי.