וַיִּקְרָא י״ג · ל״ט

וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֧ה בְעוֹר־בְּשָׂרָ֛ם בֶּהָרֹ֖ת כֵּה֣וֹת לְבָנֹ֑ת בֹּ֥הַק ה֛וּא פָּרַ֥ח בָּע֖וֹר טָה֥וֹר הֽוּא׃ {ס}

במילים פשוטות

הכהן רואה שהבהרות שבעור כהות ולבנות, ואז זהו ״בהק״ שפרח בעור - והאדם טהור. רש״י מבאר ש״כהות לבנת״ פירושן שאין לובנן עז אלא כהה ועמום. ״בהק״, מסביר רש״י, הוא כמו הלובן הנראה בבשר אדם אדמדם בין הכתמים, כאדם מנומש שבין נמש לנמש מבהיק הבשר בלובן - זהו מראה טבעי ובריא, לא נגע. אבן עזרא מוסיף שהמילה ״בהק״ מוכרת בלשון חכמים ואין לה מקבילה נוספת במקרא. הלובן הכהה מלמד שאין זו צרעת אלא תופעה טהורה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כהות לבנת. שֶׁאֵין לֹבֶן שֶׁלָּהֶן עַז אֶלָּא כּוֹהֶה:

בהק. כְּמוֹ לֹבֶן הַנִּרְאֶה בִּבְשַׂר אָדָם אָדֹם, שֶׁקּוֹרִין רוש"ו, בֵּין חֲבַרְבּוּרוֹת אַדְמִימוּתוֹ, קָרוּי בֹּהַק, כְּאִישׁ עַדְשָׁן שֶׁבֵּין עֲדָשָׁה לַעֲדָשָׁה מַבְהִיק הַבָּשָֹר בְּלֹבֶן צַח:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיֶחֱזֵי כַהֲנָא וְהָא בִמְשַׁךְ בִּסְרְהוֹן בַּהֲרָן עָמְיָן חַוְרָן בָּהֲקָא הוּא סָגֵי בְמַשְׁכָּא דְכֵי הוּא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

בהק הוא. זאת המלה ידועה בלשון חז״ל ואין ריע לו במקרא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל