וַיִּקְרָא י״ג · ל׳

ובו שער צהב. שֶׁנֶּהְפַּךְ שֵׂעָר שָׁחֹר שֶׁבּוֹ לְצָהֹב:

נתק הוא. כָּךְ שְׁמוֹ שֶׁל נֶגַע שֶׁבִּמְקוֹם שֵׂעָר:

וְיֶחֱזֵי כַהֲנָא יָת מַכְתָּשָׁא וְהָא מֶחֱזוֹהִי עַמִיק מִן מַשְׁכָּא וּבֵהּ שֵׂעָר סֻמָק דַעְדָק וִיסָאֵב יָתֵהּ כַּהֲנָא נִתְקָא הוּא סְגִירוּת רֵישָׁא אוֹ דִקְנָא הוּא

צהוב. בלשון ישמעאל קרוב מעין הלובן:

נתק הוא. מגזרת כאשר יונתק פתיל הנעורת והטעם על השער:

נתק - צרעת במקום שער קורא נתק, שע"י כך מתנתק השער.

ובו שער צהב מקום שער קשה ממקום בשר חלק ומשנצטהב בידוע שהבשר מת ונחלש.

דק אף השער נחלש ונכחש מכמות שהיה.

נתק מקום שער קרוי נתק שע״‎י כך השער מתנתק.

שֵׂעָר צָהֹב. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: ״צָהֹב״, צָהֹב וְלֹא יָרוֹק וְכוּ׳, אוֹצִיא אֶת כָּל אֵלּוּ וְלֹא אוֹצִיא הַלָּבָן, וְדִין הוּא: וּמָה צָהֹב שֶׁאֵינוֹ סִימַן טֻמְאָה בִּנְגָעִים סִימַן טֻמְאָה בִּנְתָקִים, שֵׂעָר לָבָן שֶׁהוּא סִימַן טֻמְאָה וְכוּ׳, תַּלְמוּד לוֹמַר ״צָהֹב״, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, דִּלְמָא לְגוּפוֹ אֲתָא שֶׁיְּטַמֵּא בְּנֶתֶק הֲגַם שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בִּשְׁאָר נְגָעִים, וּלְעוֹלָם הַלָּבָן מְטַמֵּא בַּקַּל וָחוֹמֶר הַנִּזְכָּר, וּמַה גַּם שֶׁלֹּא עָשָׂה הַתַּנָּא קַל וָחוֹמֶר וּמָה צָהֹב וְכוּ׳ עַד שֶׁלָּקַח בְּיָדוֹ שֶׁהַצָּהֹב מְטַמֵּא בְּנֶתֶק, מֵעַתָּה הֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב צָהֹב בְּנֶתֶק עָשָׂה קַל וָחוֹמֶר לַלָּבָן, אִם כֵּן בַּמֶּה סְתָרוֹ בְּאָמְרוֹ ״תַּלְמוּד לוֹמַר״?

וְנִרְאֶה שֶׁדְּרָשַׁת הַתַּנָּא הִיא מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״צָהֹב וְטִמֵּא אֹתוֹ״, וְלֹא אָמַר ״וְטִמְּאוֹ״ כְּמוֹ שֶׁאָמַר בִּשְׁנַיִם וּבִשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, וְאָמַר ״אוֹתוֹ״ לְמַעֵט הַלָּבָן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ - ״אוֹתוֹ״ פֵּרוּשׁ הַצָּהֹב הוּא מְטַמֵּא, וּכְאִלּוּ אָמַר הַתַּנָּא תַּלְמוּד לוֹמַר ״צָהֹב וְטִמֵּא אוֹתוֹ״. וּכְמוֹ כֵן תִּמְצָא שֶׁדָּרַשׁ תַּנָּא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים כָּל ״אוֹתוֹ״ הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשִׁיּוֹת הַקּוֹדְמוֹת מִמַּה שֶׁלֹּא אָמַר ״וְטִמְּאוֹ״. וְטַעַם שֶׁלֹּא בָּא תֵּבַת ״אוֹתוֹ״ בְּדִבְרֵי הַתַּנָּא, לְצַד שֶׁעֲדַיִן הָיָה רוֹצֶה לִדְרֹשׁ תֵּבַת ״דָּק״ שֶׁקָּדְמָה לָהּ, וְלֹא חָשׁ לְטָעוּת, כִּי אֵין דֶּרֶךְ לִפְנוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל וְסָמַךְ עַל הַמְעַיֵּן. וְתִמְצָא שֶׁאַחַר כָּךְ דָּרַשׁ הַתַּנָּא מִעוּט ״וְטִמֵּא אוֹתוֹ נֶתֶק הוּא״, וְלֹא דָּרַשׁ בּוֹ אֶלָּא מִעוּט ״הוּא״ וְלֹא מִעוּט ״אוֹתוֹ״, שֶׁהֲרֵי כְּבָר דְּרָשָׁהּ כְּדַרְכֵּנוּ.

וְאִם תֹּאמַר אִם כֵּן נָדוּן קַל וָחֹמֶר לְטַמֵּא צָהֹב בִּשְׁאָר נְגָעִים עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וּמָה לָבָן שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּנֶתֶק מְטַמֵּא בִּשְׁאָר נְגָעִים, צָהֹב שֶׁמְּטַמֵּא בְּנֶתֶק מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיְּטַמֵּא בִּשְׁאָר נְגָעִים. וְאוּלַי כִּי מִמַּה שֶׁהֻצְרַךְ לְמַעֵט לָבָן בְּנֶתֶק יַגִּיד שֶׁחָשׁ שֶׁלֹּא לָדוּן בְּקַל וָחֹמֶר, וּמִן הַנִּמְנָע שֶׁנַּעֲשֶׂה קַל וָחֹמֶר עַד שֶׁנַּצְדִּיק לוֹמַר שֶׁאֵין הַצָּהֹב מְטַמֵּא בִּשְׁאָר נְגָעִים. וּמֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לָדוּן בְּהֵפֶךְ, שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב הֵעִיד שֶׁאֵין צָהֹב מְטַמֵּא בִּשְׁאָר נְגָעִים מִמַּה שֶׁהֻצְרַךְ לְמַעֵט לָבָן בְּנֶתֶק כַּנִּזְכָּר, וְהָבֵן. וְעַיֵּן בְּפָרָשַׁת מְצֹרָע (ויקרא י״ד:ז) מַה שֶׁפִּלְפַּלְנוּ מִזֶּה בַּבָּרַיְתָא דְּשֶׁבַע פְּעָמִים הָאָמוּר בַּמְּצֹרָע.

וּפֵרוּשׁ ״צָהֹב״ אָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״צָהֹב״ וְגוֹ׳ וּלְמָה הוּא דוֹמֶה, לְתַבְנִית הַזָּהָב, וּפֵרֵשׁ רַמְבַּ״ם (נגעים פ״ו מ״א) שֶׁהוּא מַרְאֶה הַמְּעֹרָב מֵאַדְמִימוּת וְיַרְקוּת, עַד כָּאן. וְרָאִיתִי לְרַאבַ״ע זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁפֵּרֵשׁ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בִּלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל קָרוֹב מֵעֵין הַלֹּבֶן, עַד כָּאן. נִרְאֶה שֶׁיַּחְשֹׁב כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב, וְאָנוּ מִבְּנֵי גָּלוּת יִשְׁמָעֵאל וְאוֹתוֹ גָּוֶן שֶׁקּוֹרִין אוֹתוֹ בִּלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל כֵּן הוּא לָבָן דָּהוּי קְצָת, וּכְפִי זֶה הוּא בְּהֵפֶךְ מִפֵּרוּשׁ הַתַּנָּאִים. וּבִמְחִילָה מִכְּבוֹדוֹ, אִם בָּאנוּ לַחְלֹק עַל רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּלְפָרֵשׁ מִלּוֹת הַתּוֹרָה בִּלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל הָיִינוּ עוֹשִׂים תּוֹרַת שֶׁקֶר, וְכִי כְּעוּרָה זוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּלְשׁוֹן הַזָּהָב, וּבְפֵרוּשִׁים כָּאֵלּוּ נָתַן הָרַב יָד לְחַכְמֵי הַדּוֹרוֹת לְזַלְזֵל בִּכְבוֹדוֹ, וְכָל כְּמִין פֵּרוּשׁ זֶה יִשְׁתַּקְּעוּ הַדְּבָרִים וְלֹא יֵאָמְרוּ.