וַיִּקְרָא י״ג · כ׳

וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה מַרְאֶ֙הָ֙ שָׁפָ֣ל מִן־הָע֔וֹר וּשְׂעָרָ֖הּ הָפַ֣ךְ לָבָ֑ן וְטִמְּא֧וֹ הַכֹּהֵ֛ן נֶֽגַע־צָרַ֥עַת הִ֖וא בַּשְּׁחִ֥ין פָּרָֽחָה׃

במילים פשוטות

הכהן רואה שמראה הנגע שפל ונמוך מן העור, ושערו הפך ללבן, ומטמא אותו: זו צרעת שפרחה בשחין. רש״י מדייק שאין ממשות הנגע נמוכה באמת, אלא מתוך לובנו הוא נראה שפל ועמוק, כשם שאור השמש נראה עמוק יותר מן הצל. כלומר, המראה השפל הוא אשליה של הלובן העז. שני הסימנים - מראה שפל ושיער לבן - מצטרפים לקבוע שהצרעת פרחה במקום השחין, ולכן הכהן מטמא את האדם. אבן עזרא מוסיף הערה דקדוקית על צורת המילה ״מראה״ בפסוק.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

מראה שפל. וְאֵין מַמָּשָׁהּ שָׁפָל, אֶלָּא מִתּוֹךְ לַבְנוּנִיתוֹ הוּא נִרְאֶה שָׁפָל וְעָמֹק, כְּמַרְאֵה חַמָּה עֲמֻקָּה מִן הַצֵּל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיֶחֱזֵי כַהֲנָא וְהָא מֶחֱזָהָא מַכִּיךְ מִן מַשְׁכָּא וּשְׂעָרַהּ אִתְהַפִיךְ לְמֶחֱוָר וִיסָאֵבִינֵהּ כַּהֲנָא מַכְתַּשׁ סְגִירוּתָא הִיא בְּשִׁחַנָא סְגִיאַת

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

והנה מראה. לא יתכן בדקדוק מראה בקמץ גדול תחת האל״ף והה״א במפיק כמו ידה רגלה כי לא נמצא כן בבעלי הה״א הנח הנעלם בסוף המלה ודגשות נו״ן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

והנה מראה שפל מניין לרבות את השוה לגבוה ת״‎ל ושפלה איננה מן העור.

מקור: ספריא · נחלת הכלל