כאשר יש שאת ומחיה, זו צרעת נושנת, והכהן מטמא מיד בלא הסגר. רש״י מבאר ש״צרעת נושנת״ היא מכה ישנה שמתחת למחיה: החבורה נראית בריאה למעלה ותחתיה מלאה לחה. רש״י מסביר שהכתוב מדגיש זאת כדי שלא תאמר שהואיל ועלתה מחיה של בשר בריא צריך לטהר - אלא אדרבה, המחיה כאן סימן שהמחלה מושרשת ועמוקה. אבן עזרא מוסיף ש״נושנת״ פירושה קדמונית וישנה, ומעיר על דקדוק המילה ״יסגירנו״. במקרה זה הטומאה ודאית ואין צורך בהמתנת שבוע.
