וַיִּקְרָא י״ב · ד׳

וּשְׁלֹשִׁ֥ים יוֹם֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב בִּדְמֵ֣י טׇהֳרָ֑הֿ בְּכׇל־קֹ֣דֶשׁ לֹֽא־תִגָּ֗ע וְאֶל־הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א תָבֹ֔א עַד־מְלֹ֖את יְמֵ֥י טׇהֳרָֽהּ׃

במילים פשוטות

לאחר שבעת ימי הטומאה מתחילים שלושים ושלושה ימי ״דמי טוהר״, שבהם האישה נחשבת טהורה אף אם היא רואה דם. רש״י מבאר ש״תשב״ הוא לשון עיכוב והמתנה, כמו במקומות אחרים בתורה, ושבימים אלו הדם שהיא רואה הוא דם טהור. הוא מדגיש שאף על פי שהיא טהורה, אסור לה לגעת בקודשים ולבוא אל המקדש עד שיושלמו כל ימי טהרתה. אבן עזרא מסביר שדם הטוהר עומד כנגד דם הנידה ואינו מטמא, ושהאיסור לגעת בקודש מתייחס למעשר ולתרומה ולבשר קדשים. כך יש שני שלבים ברורים: ימי טומאה ואחריהם ימי טוהר.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

תשב. אֵין תֵּשֵׁב אֶלָּא לְשׁוֹן עַכָּבָה, כְּמוֹ וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ (דברים א'), וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא (בראשית י"ג):

בדמי טהרה. אַעַ"פִּי שֶׁרוֹאָה טְהוֹרָה:

בדמי טהרה. לֹא מַפִּיק הֵ"א, וְהוּא שֵׁם דָּבָר כְּמוֹ טֹהַר:

ימי טהרה. מַפִּיק הֵ"א - יְמֵי טֹהַר שֶׁלָּהּ:

בכל קדש. לְרַבּוֹת אֶת הַתְּרוּמָה, לְפִי שֶׁזּוֹ טְבוּלַת יוֹם אָרֹךְ, שֶׁטָּבְלָה לְסוֹף שִׁבְעָה וְאֵין שִׁמְשָׁהּ מַעֲרִיב לְטַהֲרָהּ עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה שֶׁל יוֹם אַרְבָּעִים שֶׁלְּמָחָר תָּבִיא אֶת כַּפָּרַת טָהֳרָתָהּ:

לא תגע. אַזְהָרָה לָאוֹכֵל וְכוֹ' כְּמוֹ שֶׁשְּׁנוּיָה בִיבָמוֹת (דף ע"ה):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּתְלָתִין וּתְלָתָא יוֹמִין תֵּיתֵב בְּדַם דְכוּ בְּכָל קוּדְשָׁא לָא תִקְרַב וּלְמִקְדְשָׁא לָא תֵעוֹל עַד מִשְׁלַם יוֹמֵי דָכוּתַהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ה״א טהרה. נח נעלם והי׳‎ ראוי להראות כה״א ויקרא לה נבח. וטעם דמי טהרה. שהוא דם טוהר כנגד דם נדה ואיננו מטמא והשם גזר על הזכר כמספר הזכר אשר תשלם צורתו בבטן והנקבה כפלים וזה דבר ברורה ומנוסה:

בכל קדש לא תגע. כמו המעשר והתרומה ובשר שלמים:

ואל המקדש. אל חצר אהל מועד או אל העזרה בבית המקדש:

בדמי טהרה. או על דמי טהרה אחד הוא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

בדמי טהרה - שאינו דם נידות. פשוטו כמאן דאמר: שני מעיינות הן. זה של ל"ג ימים מעיין טהור הוא.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ושלשים יום ושלשת ימים גזר על הזכר כמספר הימים שתשלים צורתו בבטן והנקבה כפלים ודבר זה בחון ומנוסה.

בדמי טהרה דמי לא מפיק, ימי מפיק. וסימנך את יום צאתך.

מקור: ספריא · נחלת הכלל