וַיִּקְרָא י׳ · ו׳

וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן וּלְאֶלְעָזָר֩ וּלְאִֽיתָמָ֨ר ׀ בָּנָ֜יו רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ ׀ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־תִפְרֹ֙מוּ֙ וְלֹ֣א תָמֻ֔תוּ וְעַ֥ל כׇּל־הָעֵדָ֖ה יִקְצֹ֑ף וַאֲחֵיכֶם֙ כׇּל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל יִבְכּוּ֙ אֶת־הַשְּׂרֵפָ֔ה אֲשֶׁ֖ר שָׂרַ֥ף יְהֹוָֽה׃

במילים פשוטות

משה מצווה את אהרן ואת אלעזר ואיתמר שלא לגדל שיער ולא לקרוע בגדיהם, פן ימותו, וכי על כל העדה יקצוף, ואילו כל בית ישראל יבכו את השרפה. רש״י מבאר ש״אל תפרעו״ היינו אל תגדלו שיער, ומכאן שאבל אסור בתספורת, אך הכהנים נצטוו שלא לערבב את שמחת המקום. עוד מבאר שמכאן שצרתם של תלמידי חכמים מוטלת על הכל. אבן עזרא מבאר ״תפרומו״ כתקרעו. הפסוק אוסר על הכהנים את מנהגי האבלות בשעה זו, כדי לשמור על כבוד העבודה ושמחת החנוכה, ומטיל את האבל על כלל ישראל במקומם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אל תפרעו. אַל תְּגַדְּלוּ שֵׂעָר, מִכָּאן שֶׁאָבֵל אָסוּר בְּתִסְפֹּרֶת, אֲבָל אַתֶּם אַל תְּעַרְבְּבוּ שִׂמְחָתוֹ שֶׁל מָקוֹם (מועד קטן י"ד):

ולא תמתו. הָא אִם תַּעֲשׂוּ תָּמוּתוּ (ספרא):

ואחיכם כל בית ישראל. מִכָּאן שֶׁצָּרָתָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מֻטֶּלֶת עַל הַכֹּל לְהִתְאַבֵּל בָּהּ (מועד קטן כ"ח):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בְּנוֹהִי רֵישֵׁיכוֹן לָא תְרַבּוּן פֵּרוּעַ וּלְבוּשֵׁיכוֹן לָא תְבַזְעוּן וְלָא תְמוּתוּן וְעַל כָּל כְּנִשְׁתָּא יְהֵא רוּגְזָא וַאֲחֵיכוֹן כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּן יָת יְקִדְתָּא דִי אוֹקִיד יְיָ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ראשיכם אל תפרעו. יש אומרים לגדל פרע:

תפרומו. תקרעו והנכון שהוא מן בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ורבים אמרו מכוסה ואחרים אמרו מגולה והאמת דברי הקבלה:

ולא תמותו. מלת ולא מושכת עצמה כמו ולא למדתי חכמה וכן הוא ולא על כל העדה יקצוף כי אתם תכפרו בעדם:

וטעם ואחיכם כל בית ישראל. תמצאנו רמוז בפרשת ראה אנכי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ראשיכם אל תפרעו וגו' - כך אמר לאלעזר ולאיתמר, אף על פי שכהנים הדיוטים אתם ואין אתם מצווים בפריעת ראש ובפרימת בגדים, כי בכהן גדול כן ולא בהדיוט, הרי אתם היום ככהן גדול לדורת. למה? -

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ראשיכם אל תפרעו הואיל ואתם משרתיו של הקב״‎ה אין נאה שתהיו מצטערים ובוכים אבל אחיכם יבכו.

ובגדיכם לא תפרמו אע״‎פ שאתם הדיוטים הרי אתם היום ככהן גדול לדורות, ובכהן גדול כתיב את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום, שהוא דרך אבלות כדכתיב גבי מצורע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע.

ועל כל העדה יקצף לעיל קאי לא תמותו ועל כל העדה לא יקצף דוגמא כי לא לנצח ישכח אביון תקות ענוים תאבד לעד. ד״‎א אם תנהגו אבלות הקב״‎ה יקצוף על כל העדה, כיצד, לא יקבל ברצון את הקרבנות שהקרבתם בעד העדה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ וְגוֹ׳ וְעַל כָּל הָעֵדָה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: אִם יַעֲשׂוּ כְּמוֹתְכֶם, שֶׁאַתֶּם דַּוְקָא הוּא שֶׁיֶּשְׁנָם בָּאַזְהָרָה, אֲבָל עַל כָּל הָעֵדָה יִקְצֹף אִם יַעֲשׂוּ כֵן, אֶלָּא חַיָּבִין לִקְרֹעַ עֲלֵיהֶם. וְאוּלַי שֶׁשָּׁפַט בָּהֶם מִשְׁפַּט אַב בֵּית דִּין שֶׁחַיָּבִין לִקְרֹעַ עָלָיו כָּל יִשְׂרָאֵל (מועד קטן כב:). וּמַה גַּם לְמַה שֶׁאָמַר שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מִמֹּשֶׁה וְאַהֲרֹן חַיָּבִים כָּל יִשְׂרָאֵל לִקְרֹעַ עֲלֵיהֶם.

וְאָמְרוֹ וַאֲחֵיכֶם וְגוֹ׳ יִבְכּוּ, לְמִצְוָה, וְאִם לֹא בָּכוּ אֵין עֲלֵיהֶם קֶצֶף כְּמִשְׁפַּט הַקְּרִיעָה. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֲשֶׁר שָׂרַף ה׳, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קה:) שֶׁכָּל הַבּוֹכֶה וּמִתְאַבֵּל עַל אָדָם כָּשֵׁר מוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲוֹנוֹתָיו וְלֹא יִבְכֶּה עוֹד, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ ״אֲשֶׁר שָׂרַף״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אִם יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֵין לָהֶם אֶלָּא מַה שֶׁכְּבָר שָׂרַף מִקּוֹדֶם, לִשְׁלוֹל שֶׁלֹּא תִּהְיֶה שְׂרֵפָה אַחֶרֶת עוֹד. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְלֹא תָמוּתוּ וְעַל כָּל וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי בְּאֶמְצָעוּת מִיתַת הַצַּדִּיקִים מַגִּיעַ קֶצֶף לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, כִּי חוֹזֶק יִשְׂרָאֵל וְחַיּוּתָם הֵם גְּדוֹלֵיהֶם הַצַּדִּיקִים, וּבִפְרָט כֹּהֲנֵי ה׳ הַמְּכַפְּרִים בְּעַד הָעָם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל