וַיִּקְרָא י׳ · ו׳

אל תפרעו. אַל תְּגַדְּלוּ שֵׂעָר, מִכָּאן שֶׁאָבֵל אָסוּר בְּתִסְפֹּרֶת, אֲבָל אַתֶּם אַל תְּעַרְבְּבוּ שִׂמְחָתוֹ שֶׁל מָקוֹם (מועד קטן י"ד):

ולא תמתו. הָא אִם תַּעֲשׂוּ תָּמוּתוּ (ספרא):

ואחיכם כל בית ישראל. מִכָּאן שֶׁצָּרָתָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מֻטֶּלֶת עַל הַכֹּל לְהִתְאַבֵּל בָּהּ (מועד קטן כ"ח):

וַאֲמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בְּנוֹהִי רֵישֵׁיכוֹן לָא תְרַבּוּן פֵּרוּעַ וּלְבוּשֵׁיכוֹן לָא תְבַזְעוּן וְלָא תְמוּתוּן וְעַל כָּל כְּנִשְׁתָּא יְהֵא רוּגְזָא וַאֲחֵיכוֹן כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּן יָת יְקִדְתָּא דִי אוֹקִיד יְיָ

ראשיכם אל תפרעו. יש אומרים לגדל פרע:

תפרומו. תקרעו והנכון שהוא מן בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ורבים אמרו מכוסה ואחרים אמרו מגולה והאמת דברי הקבלה:

ולא תמותו. מלת ולא מושכת עצמה כמו ולא למדתי חכמה וכן הוא ולא על כל העדה יקצוף כי אתם תכפרו בעדם:

וטעם ואחיכם כל בית ישראל. תמצאנו רמוז בפרשת ראה אנכי:

ראשיכם אל תפרעו וגו' - כך אמר לאלעזר ולאיתמר, אף על פי שכהנים הדיוטים אתם ואין אתם מצווים בפריעת ראש ובפרימת בגדים, כי בכהן גדול כן ולא בהדיוט, הרי אתם היום ככהן גדול לדורת. למה? -

ראשיכם אל תפרעו הואיל ואתם משרתיו של הקב״‎ה אין נאה שתהיו מצטערים ובוכים אבל אחיכם יבכו.

ובגדיכם לא תפרמו אע״‎פ שאתם הדיוטים הרי אתם היום ככהן גדול לדורות, ובכהן גדול כתיב את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום, שהוא דרך אבלות כדכתיב גבי מצורע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע.

ועל כל העדה יקצף לעיל קאי לא תמותו ועל כל העדה לא יקצף דוגמא כי לא לנצח ישכח אביון תקות ענוים תאבד לעד. ד״‎א אם תנהגו אבלות הקב״‎ה יקצוף על כל העדה, כיצד, לא יקבל ברצון את הקרבנות שהקרבתם בעד העדה.

רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ וְגוֹ׳ וְעַל כָּל הָעֵדָה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: אִם יַעֲשׂוּ כְּמוֹתְכֶם, שֶׁאַתֶּם דַּוְקָא הוּא שֶׁיֶּשְׁנָם בָּאַזְהָרָה, אֲבָל עַל כָּל הָעֵדָה יִקְצֹף אִם יַעֲשׂוּ כֵן, אֶלָּא חַיָּבִין לִקְרֹעַ עֲלֵיהֶם. וְאוּלַי שֶׁשָּׁפַט בָּהֶם מִשְׁפַּט אַב בֵּית דִּין שֶׁחַיָּבִין לִקְרֹעַ עָלָיו כָּל יִשְׂרָאֵל (מועד קטן כב:). וּמַה גַּם לְמַה שֶׁאָמַר שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מִמֹּשֶׁה וְאַהֲרֹן חַיָּבִים כָּל יִשְׂרָאֵל לִקְרֹעַ עֲלֵיהֶם.

וְאָמְרוֹ וַאֲחֵיכֶם וְגוֹ׳ יִבְכּוּ, לְמִצְוָה, וְאִם לֹא בָּכוּ אֵין עֲלֵיהֶם קֶצֶף כְּמִשְׁפַּט הַקְּרִיעָה. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֲשֶׁר שָׂרַף ה׳, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קה:) שֶׁכָּל הַבּוֹכֶה וּמִתְאַבֵּל עַל אָדָם כָּשֵׁר מוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲוֹנוֹתָיו וְלֹא יִבְכֶּה עוֹד, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ ״אֲשֶׁר שָׂרַף״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אִם יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֵין לָהֶם אֶלָּא מַה שֶׁכְּבָר שָׂרַף מִקּוֹדֶם, לִשְׁלוֹל שֶׁלֹּא תִּהְיֶה שְׂרֵפָה אַחֶרֶת עוֹד. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְלֹא תָמוּתוּ וְעַל כָּל וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי בְּאֶמְצָעוּת מִיתַת הַצַּדִּיקִים מַגִּיעַ קֶצֶף לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, כִּי חוֹזֶק יִשְׂרָאֵל וְחַיּוּתָם הֵם גְּדוֹלֵיהֶם הַצַּדִּיקִים, וּבִפְרָט כֹּהֲנֵי ה׳ הַמְּכַפְּרִים בְּעַד הָעָם.