וַיִּקְרָא י׳ · ט״ו

שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֞ה וַחֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֗ה עַ֣ל אִשֵּׁ֤י הַחֲלָבִים֙ יָבִ֔יאוּ לְהָנִ֥יף תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְהָיָ֨ה לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אִתְּךָ֙ לְחׇק־עוֹלָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה׃

במילים פשוטות

שוק התרומה וחזה התנופה מובאים על אשי החלבים להניף תנופה לפני ה׳, והם לאהרן ולבניו לחוק עולם. רש״י מבאר מן הלשון ״על אשי החלבים״ שהחלבים למטה בשעת התנופה, כלומר החזה והשוק מונחים על החלבים בעת התנופה, ומעיר שכבר יישב את שלושת הכתובים בעניין זה בפרשת צו כדי שלא יסתרו זה את זה. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. הפסוק מפרט את סדר תנופת החזה והשוק יחד עם החלבים, וקובע אותם כמתנת כהונה נצחית לאהרן ובניו. בכך משלים הכתוב את דיני חלקי הכהנים בשלמים, ומדגיש שהם ניתנו לחוק עולם כפי שציווה ה׳, בלא שינוי.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

על אשי החלבים. מִכָּאן שֶׁהַחֲלָבִים לְמַטָּה בִּשְׁעַת תְּנוּפָה, וְיִשּׁוּב הַמִּקְרָאוֹת שֶׁלֹּא יַכְחִישׁוּ זֶה אֶת זֶה כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי אֶת שְׁלָשְׁתָּן בְּצַו אֶת אַהֲרֹן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

שׁוֹקָא דְאַפְרָשׁוּתָא וְחֶדְיָא דַאֲרָמוּתָא עַל קֻרְבָּנֵי תַרְבַּיָא יַיְתוּן לַאֲרָמָא אֲרָמָא קֳדָם יְיָ וִיהֵי לָךְ וְלִבְנָיךְ עִמָךְ לִקְיַם עָלָם כְּמָא דִי פַקִיד יְיָ

מקור: ספריא · נחלת הכלל