הפסוק עוסק בהפשטת עור העולה ובניתוחה לחתיכותיה. רש״י מבאר שהמילה ״העולה״ באה לרבות את כל העולות לחיוב הפשט וניתוח. עוד מדייק רש״י מן הלשון ״אותה לנתחיה״ - שמנתחים את הבהמה לנתחיה, אבל אין מנתחים את הנתחים עצמם לנתחים קטנים יותר. אבן עזרא מעיר בקצרה שהעוסק בכך הוא כהן, או לוי הנלווה אליו. סדר העבודה הוא שקודם מפשיטים את העור ואחר כך מחלקים את הבשר לחתיכות המוכנות להקטרה. הפסוק ממשיך את פירוט שלבי הכנת העולה על המזבח, ומלמד שכל העולות שוות בדין ההפשט והניתוח.
