אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קׇרְבָּן לַה׳. הִתְחִיל בִּלְשׁוֹן יָחִיד וְסִיֵּם בִּלְשׁוֹן רַבִּים ״תַּקְרִיבוּ קׇרְבַּנְכֶם״, וּמַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנַיִם מִתְנַדְּבִים עוֹלָה בְּשֻׁתָּפוּת אֵינוֹ מַסְפִּיק לְיַשֵּׁב הַמִּקְרָא לְחַבְּרוֹ מֵרֹאשׁוֹ לְסוֹפוֹ, כִּי לֹא יָדַעְנוּ הֵיכָן הִפְסִיק הָעִנְיָן. וְנִרְאֶה לִי שֶׁרָצָה לְהַזְהִיר כָּל מַקְרִיבֵי קׇרְבָּן לַה׳ שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בִּשְׁנֵי דְּבָרִים אֲשֶׁר בָּהֶם נִכְשְׁלוּ קַיִן וְהֶבֶל שֶׁהָיוּ רִאשׁוֹנִים בְּהַקְרָבַת קׇרְבָּן, כִּי קַיִן נִכְשַׁל בְּמָה שֶׁהֵבִיא מִן הַפָּחוּת וְהַגָּרוּעַ, וְהוּא זֶרַע פִּשְׁתָּן, וְהַחוֹטְאִים בְּנַפְשׁוֹתָם צְרִיכִין לְהָבִיא נֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה תְּמוּרַת נַפְשָׁם, וּבְדֹחַק הִתִּיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֶעָנִי לְהָבִיא מִנְחָה שֶׁאֵין בָּהּ נֶפֶשׁ, וּמַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב נַפְשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב מִנְחָה״ (ב א). וְהֶבֶל אַף עַל פִּי שֶׁהֵבִיא מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ, מִכָּל מָקוֹם לֹא טוֹב עָשָׂה שֶׁלֹּא נִתְעוֹרֵר אֶל הַקׇּרְבָּן מֵעַצְמוֹ וְלֹא נִזְדָּרֵז לְמִצְוָה זוֹ מֵעַצְמוֹ, רַק אַחַר שֶׁרָאָה שֶׁהִקְרִיב קַיִן קׇרְבָּן אָז נִתְקַנֵּא בוֹ, וְהֶבֶל הֵבִיא גַּם הוּא לְהַשְׁווֹת עַצְמוֹ אֵלָיו, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית.
עַל כֵּן אָמַר ״אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם״ לְשׁוֹן יָחִיד, לוֹמַר לְךָ שֶׁהַמַּקְרִיב יִהְיֶה כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּקׇרְבָּנוֹ שֶׁהָיָה יְחִידִי בָּעוֹלָם, וּכְשֵׁם שֶׁמִּצַּד זֶה הָיָה נִצּוֹל מִן הַגֵּזֶל שֶׁהָיָה יְחִידִי וְהָיָה הַכֹּל שֶׁלּוֹ, כָּךְ מִצַּד זֶה הָיָה נִצּוֹל מִן הַדָּבָר שֶׁנִּכְשַׁל בּוֹ הֶבֶל, כִּי מִצַּד שֶׁהָיָה יְחִידִי בָּעוֹלָם וַדַּאי נִתְעוֹרֵר אֶל הַקׇּרְבָּן מֵעַצְמוֹ וְלֹא מִצַּד שֶׁרָאָה אֲחֵרִים עוֹשִׂין. וְעַל זֶה אָמַר אָדָם כְּשֶׁיִּהְיֶה כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, כִּי יַקְרִיב מִכֶּם שֶׁתְּהֵא הַהַקְרָבָה מִכֶּם וְלֹא מִזּוּלַתְכֶם, כִּי מִכֶּם וּבָכֶם יָבוֹא הַהִתְעוֹרְרוּת אֶל הַמַּקְרִיב. זֶהוּ קׇרְבָּן לַה׳, כִּי וַדַּאי אֵין כַּוָּנָתוֹ כִּי אִם לְשֵׁם ה׳, לְאַפּוּקֵי מִי שֶׁאֵינוֹ נִתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ, זֶהוּ אֵינוֹ ״מִכֶּם״ וְאֵינוֹ ״קׇרְבָּן לַה׳״. אֵינוֹ ״מִכֶּם״, שֶׁהֲרֵי הַהִתְעוֹרְרוּת בָּא לוֹ מֵאֲחֵרִים וְלֹא ״מִכֶּם״ מִמַּקְרִיב הַקׇּרְבָּן עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ ״קׇרְבָּן לַה׳״, כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ אֵינוֹ עוֹשֶׂה כִּי אִם לְהִתְהַדֵּר עַצְמוֹ בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת, וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ קׇרְבָּן לְשֵׁם ה׳ כִּי אִם לְשֵׁם הַבְּרִיּוֹת. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (שבת כח:): שׁוֹר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן קֶרֶן אַחַת הָיָה לוֹ בְּמִצְחוֹ, לְכָךְ נִזְדַּמֵּן לוֹ שׁוֹר בַּעַל קֶרֶן אַחַת, כִּי הָיָה דּוֹמֶה אֶל הָאָדָם שֶׁהָיָה קֶרֶן אַחַת, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהָיָה יְחִידִי בָּעוֹלָם וְלֹא גָּזַל מִשּׁוּם אָדָם, וְלֹא נִתְעוֹרֵר מִשּׁוּם אָדָם, כִּי אִם מֵעַצְמוֹ דְּהַיְנוּ מִכֶּם, עַל כֵּן עָלָה קׇרְבָּנוֹ לְרָצוֹן. נִמְצָא שֶׁקׇרְבָּן לַה׳ הִפְסִיק הָעִנְיָן. וְאַחַר כָּךְ אָמַר מִן הַבְּהֵמָה וְגוֹ׳ לְהוֹצִיא זֶרַע פִּשְׁתָּן, אֶלָּא יַעֲשֶׂה כְּהֶבֶל שֶׁהֵבִיא מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ. וּמַה שֶּׁאָמַר תַּקְרִיבוּ קׇרְבַּנְכֶם הַיְינוּ מֵחֶלְבֵּיהֶן, הַחֵלֶק הַמֻּבְחָר שֶׁאָדָם בּוֹחֵר לְעַצְמוֹ הַנִּקְרָא קׇרְבַּנְכֶם, אוֹתוֹ תַּקְרִיבוּ לַגָּבוֹהַּ. וְנָקַט קׇרְבַּנְכֶם לְשׁוֹן רַבִּים כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י, לוֹמַר שֶׁשְּׁנַיִם מַקְרִיבִין בְּהֵמָה.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם מִגּוּפוֹ מַמָּשׁ, עַל יְדֵי צוֹמוֹת וְרוּחַ נִשְׁבָּרָה, זֶהוּ ״קׇרְבָּן לַה׳״ וְחֵלֶק גָּבוֹהַּ לְבַד. אָמְנָם מַה שֶּׁאַתֶּם מַקְרִיבִים ״מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר״, זֶהוּ ״קׇרְבַּנְכֶם״, כִּי אַתֶּם הָאוֹכְלִים מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם, הַכֹּהֲנִים וְהַבְּעָלִים. לְכָךְ נָקַט ״קׇרְבַּנְכֶם״ לְשׁוֹן רַבִּים, כִּי אֵינוֹ חֵלֶק אֱלוֹהַּ לְבַד.
אָדָם כִּי יַקְרִיב. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י בְּקָרְבְּנוֹת נְדָבָה דִּבֵּר הָעִנְיָן, אָדָם לָמָּה נֶאֱמַר? מָה אָדָם לֹא הִקְרִיב מִן הַגָּזֵל כוּ׳. עָשָׂה רַשִׁ״י תְּחִלָּה פֵּרוּשׁ עַל ״כִּי יַקְרִיב״ וְאַחַר כָּךְ עַל מִלַּת ״אָדָם״, לְפִי שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא קָשֶׁה ״אָדָם״ לָמָּה נֶאֱמַר, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹמַר שֶׁבָּא לְמַעֵט הָאֻמּוֹת שֶׁאֵינָן קְרוּיִין אָדָם, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין מֵהֶם קָרְבַּן חוֹבָה. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי יַקְרִיב״, הַמּוֹרֶה עַל שֶׁבְּקָרְבַּן נְדָבָה הוּא מְדַבֵּר, וְאָמְרוּ רז״ל (נזיר סב.) ״אִישׁ אִישׁ״ לְרַבּוֹת הַגּוֹיִם שֶׁנּוֹדְרִים נְדָרִים וּנְדָבוֹת כְּיִשְׂרָאֵל, אִם כֵּן אָדָם לָמָּה נֶאֱמַר? אֶלָּא מָה אָדָם לֹא הִקְרִיב מִן הַגָּזֵל. וּלְשׁוֹן ״מִן הַגָּזֵל״ צָרִיךְ פֵּרוּשׁ, כִּי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר לֹא הִקְרִיב דָּבָר גָּזוּל. וְנִרְאֶה שֶׁדַּעַת רַשִׁ״י הוּא, לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הָעוֹלָם שֶׁיֵּלֵךְ וְיִגְזֹל בְּהֵמָה וְיַקְרִיב אוֹתָהּ לַגָּבוֹהַּ, כִּי אַטוּ בְּשׁוּפְטְנִי עָסְקִינַן? וּמִי פֶתִי יָסוּר לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהּ מִצְוָה כְּשֶׁאֵין לוֹ הֲנָאָה מִן הָעֲבֵרָה? אָמְנָם זֶהוּ בְּנִמְצָא, שֶׁיִּגְזֹל הָאָדָם מָמוֹן הַרְבֵּה אוֹ יַעֲשֶׂה עָוֶל בְּהַרְבֵּה מָמוֹן, וְיֵלֵךְ וְיִתֵּן קְצָת מִן אוֹתוֹ מָמוֹן הַגָּזוּל לִצְדָקָה אוֹ לְקָרְבָּן, בִּמְזִמּוֹת זוּ אֲשֶׁר חָשַׁב שֶׁבָּזֶה יִהְיֶה לוֹ כֹּפֶר עַל הַמּוֹתָר שֶׁבְּיָדוֹ. וְזֶהוּ לְשׁוֹן ״מִן הַגָּזֵל״ וְלֹא כֻלּוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁדָּרְשׁוּ ״מִן הַבְּהֵמָה״ (תמורה כח:) וְלֹא כֻּלָּהּ.
וּמָצִינוּ שֶׁפָּרָשָׁה זוֹ תְּחִלָּתָהּ וְאֶמְצָעִיתָהּ וְסוֹפָהּ אַזְהָרָה עַל הַגָּזֵל. תְּחִלָּתָהּ, ״אָדָם כִּי יַקְרִיב״; אֶמְצָעִיתָהּ, ״וְהֵסִיר אֶת מֻרְאָתוֹ בְּנוֹצָתָהּ״, לְפִי שֶׁהָעוֹף נִזּוֹן מִן הַגָּזֵל; וְסוֹפָהּ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה״. לְפִי שֶׁהַקָּרְבָּן וְהַגָּזֵל הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, כִּי הַקָּרְבָּן מְקָרֵב הַשְּׁכִינָה וְהַגָּזֵל מַרְחִיקָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב ו) ״מִשֹּׁד עֲנִיִּים וְגוֹ׳ עַתָּה אָקוּם יֹאמַר ה׳״ וְגוֹ׳. וְעוֹד שֶׁהַמַּקְרִיב בְּהֶמְתּוֹ כְּאִלּוּ הִקְרִיב נַפְשׁוֹ, כִּי מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם כְּנַפְשׁוֹ דָּמֵי, כִּי בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כד ו) ״כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל״. וּכְתִיב (משלי כב כג) ״וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ״, וּמִקְצָת נֶפֶשׁ כְּכֻלּוֹ. אֲבָל הַמַּקְרִיב בְּהֵמָה גְּזוּלָה שֶׁלֹּא עָמַל בָּהּ וְלֹא חָלָה יָדוֹ בָּהּ, אֵיךְ תִּהְיֶה תְּמוּרָה לְנַפְשׁוֹ.
מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן. הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי לִמְצֹא דִּבְרֵי חֵפֶץ וְטַעַם עַל כָּל חִלּוּקֵי הַקׇּרְבָּנוֹת הַבָּאִים לְכַפָּרָה, כִּי כֹּהֵן מָשׁוּחַ וְסַנְהֶדְרִין קׇרְבָּנָם פָּר, וְקׇרְבַּן יָחִיד כֶּבֶשׂ אוֹ עֵז, וּבְעוֹלֶה וְיוֹרֵד הַדַּל מֵבִיא שְׁנֵי תּוֹרִים, וּבְדַלֵּי דַּלּוּת עֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת. לְפִי שֶׁכָּל חוֹטֵא וְרַב מֶרִי דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הָיָה לוֹ קַרְנַיִם לְנַגֵּחַ בָּהֶם אוֹ כְּלַפֵּי מַעְלָה אוֹ לַצְּדָדִין, כִּי כָל הָעֲבֵרוֹת הֵם אוֹ בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, אוֹ בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְעַל יְדֵי הָעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ נִמְשַׁל הָאָדָם לְאַיִל בַּעַל קְרָנַיִם מְנַגֵּחַ צָפוֹנָה וָנֶגְבָּה לְהַזִּיק לַחֲבֵרוֹ, אוֹ בְּאֹרֶךְ יָמִים שֶׁבַּיָּמִין, אוֹ בְּעֹשֶׁר וְכָבוֹד שֶׁבַּשְּׂמֹאל. עַל כֵּן הוּא מֵבִיא אַיִל תְּמוּרָתוֹ אוֹ כֶּבֶשׂ אוֹ עֵז, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כב יג) ״וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו״. רְצוֹנוֹ לוֹמַר אַיִל זֶה אַחֵר מִן הָרִאשׁוֹן, כִּי זֶה הָאָדָם קַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם יְנַגַּח עַמִּים, וּמִן הַדִּין הָיָה הַחוֹטֵא רָאוּי לִדּוֹן בְּהֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ וְכָלִיל לָאִשִּׁים, וּבְחֶמְלַת ה׳ עָלָיו הוֹצִיאוֹ מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה וְלֻקַּח אַיִל אַחֵר תְּמוּרָתוֹ. וּמִטַּעַם זֶה נֶאֱחַז הָאַיִל בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו דַּוְקָא, כִּי כָךְ הָאָדָם רָאוּי לִהְיוֹת נֶאֱחָז לַמִּיתָה בִּשְׁבִיל קַרְנָיו, וְנִפְדָּה מִשַּׁחַת עַל יְדֵי אַיִל זֶה בְּרַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִהְיֶה הַתְּמוּרָה אַיִל תַּחַת אַיִל.
אָמְנָם הַחוֹטֵא לַשָּׁמַיִם, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הָיָה לוֹ קֶרֶן חָזוּת בֵּין עֵינָיו הָעוֹלָה בְּשָׁוֶה כְּלַפֵּי מַעְלָה, כְּאִלּוּ הוּא רוֹצֶה לְנַגֵּחַ כְּלַפֵּי מַעְלָה כִּבְיָכוֹל. וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י פָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ (בראשית יד:ב) עַל שֶׁמְאֵבֶר. וּלְכָךְ אָמְרוּ רז״ל (שבת כח:) שׁוֹר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן קֶרֶן אֶחָד הָיָה לוֹ בְּמִצְחוֹ. מְנָא לְהוּ לְרז״ל לוֹמַר כֵּן? אִם מִפְּנֵי שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סט:לב) ״מַקְרִן״ חָסֵר, שֶׁמָּא הַקֶּרֶן הָיָה בְּאֶחָד מִן הַצְּדָדִים, וּבְמִצְחוֹ מְנָא לָן? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה יְחִידִי בָּעוֹלָם וְלֹא חָטָא לְשׁוּם בְּרִיָּה בִּלְתִּי לַה׳ לְבַדּוֹ, עַל כֵּן הָיָה אָדָם דּוֹמֶה לְצוּרַת פָּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ קֶרֶן אַחַת בְּמִצְחוֹ, כִּי מִשָּׁם הוּא הָעוֹלֶה כְּלַפֵּי מַעְלָה. כִּי כָּךְ עָשָׂה הוּא מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה וְחָשַׁב לִהְיוֹת כֵּאלֹהִים יוֹדְעֵי טוֹב וָרָע, וְהַיְינוּ נְגִיחָה כְּלַפֵּי מַעְלָה. עַל כֵּן הֻצְרַךְ לְהָבִיא תְּמוּרָתוֹ פָּר בַּעַל קֶרֶן אֶחָד, וְנִזְדַּמֵּן לוֹ כָּךְ לְפִי שָׁעָה, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַתְּמוּרָה דּוֹמָה מִכָּל צַד אֶל צוּרַת הַחוֹטֵא וְרַב מֶרִי.
וְאוּלַי שֵׁמִטַּעַם זֶה. נִזְדַּמֵּן לוֹ פָּר שֶׁקַּרְנוֹתָיו קוֹדְמִים לְפַרְסוֹתָיו (חולין ס), כִּי הַפַּרְסוֹת סְמוּכוֹת לָאָרֶץ וְדֶרֶךְ הַבְּהֵמָה לְהַזִּיק גַּם בָּרֶגֶל וּלְקַלְקֵל הָאֲדָמָה, כָּךְ אָדָם גָּרַם בְּחֶטְאוֹ קִלְקוּל הָאֲדָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג יז) ״אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ״. אָמְנָם קִלְקוּל הָאֲדָמָה נִמְשָׁךְ מִן חֵטְא הַקֶּרֶן שֶׁקָּדַם לוֹ, עַל כֵּן נִזְדַּמֵּן לוֹ פָּר שֶׁקַּרְנוֹ קָדַם לְפַרְסוֹתָיו. וּלְהוֹרוֹת נָתַן בְּלִבּוֹ שֶׁכָּל הַדִּינִין הַלָּלוּ הָיוּ רְאוּיִין אֶל הַחוֹטֵא, וְעַל יְדֵי זֶה יָבֹא הָאָדָם לִידֵי רוּחַ נִשְׁבָּרָה, כִּי זֶהוּ הַתַּכְלִית הַנִּרְצֶה מִן זִבְחֵי אֱלֹהִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל א טו כב) ״הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב״, שֶׁפֵּרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים שֶׁעִקַּר הַטּוֹב הַנִּמְשָׁךְ מִן הַזֶּבַח הוּא שְׁמֹעַ בְּקוֹל ה׳, כִּי לֹא צִוָּה ה׳ עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח בְּעֶצֶם וּבָרִאשׁוֹנָה, כִּי אִם בַּעֲבוּר הַנִּמְשָׁךְ מֵהֶם, וְהוּא לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה׳. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (תהלים עה ה-ו) ״אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל תָּהֹלּוּ וְלָרְשָׁעִים אַל תָּרִימוּ קָרֶן, אַל תָּרִימוּ לַמָּרוֹם קַרְנְכֶם״ - מִתְּחִלָּה קֶרֶן וְאַחַר כָּךְ קַרְנְכֶם, שְׁנַיִם בְּמַשְׁמָע, לְפִי שֶׁמִּתְּחִלָּה מַזְהִירָם עַל הַחֵטְא הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר, הַמֵּרִים קֶרֶן אֶחָד כְּלַפֵּי מַעְלָה לִמְרוֹד בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַחַר כָּךְ מַזְהִירָם שֶׁלֹּא יֶחֶטְאוּ אִישׁ לַחֲבֵרוֹ בִּשְׁתֵּי קַרְנַיִם הַפּוֹנִין לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. לְכָךְ אָמַר ״תָּרִימוּ לַמָּרוֹם״, כֶּפֶל, וּשְׁנֵיהֶם לְשׁוֹן הֲרָמָה, כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַבְּהֵמָה לְהָרִים קְצָת קַרְנֶיהָ בִּשְׁעַת נְגִיחָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁלְּדוֹרוֹת בָּא הַצִּוּוּי שֶׁאֲפִלּוּ עַל הַחֵטְא שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם לְהָבִיא בְּהֵמָה בַּעֲלַת שְׁתֵּי קַרְנַיִם, הַיְינוּ אַחַר מַתַּן תּוֹרָה שֶׁנַּעֲשׂוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בְּעַד זֶה, וְהַחוֹטֵא לַשָּׁמַיִם גּוֹרֵם הַשְׁחָתַת זוּלָתוֹ, כְּמוֹ עָכָן שֶׁחָטָא לְבַדּוֹ וְגָרַם נְפִילָה לְכָל יִשְׂרָאֵל. וְיוֹתֵר שַׁיֶּכֶת נְגִיחָה בִּבְרִיּוֹת וְעוֹשָׂה בָּהֶם רוֹשֶׁם מִמָּה שֶׁיַּעֲשֶׂה כְּלַפֵּי מַעְלָה, כִּי אִם רַבּוּ פְשָׁעָיו מַה יַּעֲשֶׂה לוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה יְחִידִי וְאָדָם אַחֵר אֵין לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ נֵזֶק, עַל כֵּן הֻצְרַךְ לְהָבִיא בַּעֲלַת קֶרֶן אַחַת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נְגִיחָה שַׁיֶּכֶת כְּלַפֵּי מַעְלָה.
וּלְפִי שֶׁכָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, בְּיוֹתֵר נְגִיחָתוֹ עוֹשָׂה רֹשֶׁם וְקָשֶׁה לִמְצֹא תְּרוּפָה לְמַכָּתוֹ כִּי רַבָּה הִיא, עַל כֵּן בָּאוּ חִלּוּקִים אֵלּוּ בְּמַקְרִיבֵי קָרְבָּן, כִּי הַכֹּהֵן הַמָּשׁוּחַ וְהַסַּנְהֶדְרִין נְגִיחָתָם עוֹשָׂה רֹשֶׁם גָּדוֹל, הֵן בֶּאֱמוּנוֹת אֱלֹהִיּוֹת הֵן בְּזוּלָתָם, עַל כֵּן קָרְבָּנָם פָּר, שֶׁנְּגִיחָתָן גְּדוֹלָה וּמְסֻכֶּנֶת יוֹתֵר מִנְּגִיחַת כֶּבֶשׂ אוֹ עֵז. אֲבָל שְׁאָר יָחִיד אֵין נְגִיחָתוֹ כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה, עַל כֵּן קָרְבָּנוֹ כֶּבֶשׂ אוֹ עֵז אוֹ אַיִל, וְדַוְקָא בְּעָשִׁיר אֲשֶׁר יַעֲנֶה עַזּוֹת וְסוֹמֵךְ עַל כִּי כַבִּיר מָצְאָה יָדוֹ וְכִי רַב חֵילוֹ, מְנַגֵּחַ צָפוֹנָה וָנֶגְבָּה לֹא יָשׁוּב מִפְּנֵי כֹל. אֲבָל הֶעָנִי כִּי אָזְלַת יַד כֹּחוֹ, עַל כֵּן אֵין נְגִיחָתוֹ כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה, וְדוֹמֶה לְעוֹף הַמַּכֶּה בִּכְנָפָיו לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, עַל דֶּרֶךְ שֶׁמְאֵבֶר, שָׂם אֵבֶר לָעוּף וְלִקְפֹּץ וְלִמְרֹד בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. עַל כֵּן קָרְבָּנוֹ תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ מִן הַנִּרְדָּפִים כְּמוֹ הַתּוֹרִים, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא מַכֶּה בְּזוּלָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כו לו) ״וְרָדַף אֶתְכֶם קוֹל עָלֶה נִדָּף״. כִּי הֶעָלֶה עַצְמוֹ נִדָּף מִן הָרוּחַ הַמַּכָּה בּוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא רוֹדֵף וּמַכֶּה בְּזוּלָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ. וּלְפִי שֶׁהַכְּנָפַיִם מְקוֹם הַחֵטְא, עַל כֵּן נֶאֱמַר ״וְשִׁסַּע אֹתוֹ בִכְנָפָיו״. וּבְדַלֵּי דַּלּוּת הֶחָשׁוּב כְּמֵת כְּאִלּוּ אֵין בּוֹ נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִי, עַל כֵּן קָרְבָּנוֹ עֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת מִן הַצְּמָחִים שֶׁאֵין בָּהֶם רוּחַ חִיּוּנִי כְּלָל.
