וַיִּקְרָא א׳ · י״ב

וְנִתַּ֤ח אֹתוֹ֙ לִנְתָחָ֔יו וְאֶת־רֹאשׁ֖וֹ וְאֶת־פִּדְר֑וֹ וְעָרַ֤ךְ הַכֹּהֵן֙ אֹתָ֔ם עַל־הָֽעֵצִים֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הָאֵ֔שׁ אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃

במילים פשוטות

הפסוק מתאר את ניתוח עולת הצאן לנתחיה יחד עם ראשה ופדרה, ואת עריכתם בידי הכהן על העצים שעל האש. סדר העבודה דומה לזה של עולת הבקר. חזקוני מבאר שהוצרך הכתוב לומר ״ונתח אותו״ בבהמה דקה, שלא תאמר שרק בבן בקר, שהוא בהמה גסה, צריך ניתוח, אבל בהמה דקה פטורה - לכן השמיע הכתוב שגם היא טעונה ניתוח. לעומת זאת בעניין ההפשט לא הוצרך הכתוב לפרש, שכן פשוט שבהמה דקה טעונה הפשט כמו בהמה גסה. הפסוק חוזר על שלבי הכנת הקרבן כדי ללמד שאין הבדל בין הבהמות בדיני הניתוח והעריכה על המזבח.
מבוסס על חזקוני, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וִיפַלֵג יָתֵיהּ לְאֶבְרוֹהִי וְיָת רֵישֵׁיהּ וְיָת תַּרְבֵּיהּ וְיַסְדַר כַּהֲנָא יָתְהוֹן עַל אָעַיָא דִי עַל אֶשָׁתָא דִי עַל מַדְבְּחָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ונתח אתו שלא תאמר בבן הבקר שהוא בהמה גסה צריך נתוח אבל בהמה דקה לא קמ״‎ל. אבל להפשט לא צריך קרא דפשיטא לן שצריכה הפשט כגסה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל