לָכֵ֣ן חַי־אָ֡נִי נְאֻם֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כִּי־מוֹאָ֞ב כִּסְדֹ֤ם תִּֽהְיֶה֙ וּבְנֵ֤י עַמּוֹן֙ כַּעֲמֹרָ֔ה מִמְשַׁ֥ק חָר֛וּל וּמִכְרֵה־מֶ֥לַח וּשְׁמָמָ֖ה עַד־עוֹלָ֑ם שְׁאֵרִ֤ית עַמִּי֙ יְבׇזּ֔וּם וְיֶ֥תֶר גּוֹיִ֖ יִנְחָלֽוּם׃

כִּי מוֹאָב כִּסְדֹם תִּהְיֶה. גַּם אַתֶּם לְקַדְמַתְכֶם תָּשׁוּבוּ. לוֹט אֲבִיכֶם לֹא מִסְּדוֹם הָיָה?

מִמְשַׁק חָרוּל. הַשְׁמָעַת קוֹל, כְּמוֹ ״מַשַּׁק גֵּבִים״ (ישעיהו לג:ד). וְאַף מֵ״ם הָרִאשׁוֹנָה יְסוֹד הִיא בַּתֵּבָה, כְּמוֹ ״מִמְשַׁח הַסּוֹכֵךְ״ (יחזקאל כח:יד). ״מִמְשַׁק חָרוּל״ - הַשְׁמָעַת קוֹל חֲרוּלִים הַגְּדֵלִים שָׁם מֵאֵין עוֹבֵר, וְהֵן נוֹקְשִׁין זוֹ עַל זוֹ וּמַשְׁמִיעוֹת קוֹל.

וּמִכְרֵה מֶלַח. מְקוֹם כְּרִיַּת מֶלַח.

בְּכֵן קַיָם אֲנָא אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל אֲרֵי מוֹאָב כִּסְדוֹם תְּהֵא וּבְנֵי עַמוֹן כַּעֲמוֹרָה מַשְׁמַט מִלוּחִין וּמַחֲפוּרִין דִמְלַח וְצָדוּ עַד עַלְמָא שְׁאָרָא דְעַמִי יִבְזוּנוּנוּן וּשְׁאַר שִׁבְטַיָא יַחְסְנוּנוּן:

לכן, ממשק - כמו: ובן משק ביתי, שאינו זז מן הבית וככה ממשק מקום ממשק שלא יזוז החרול משם, והוא מין ממיני הקוצים, כמו: כסו פניו חרולים.

ומכרה מלח - כמו: כי יכרה איש. ויפת אמר: כי כמוהו כרות רועים, כמו: ויכרו שם עבדי יצחק.

יבזום - מפעלי הכפל כי קמץ חטוף כמו שורק.

ויתר גוי ינחלום - גוי שלי.

לכן חי אני. לכן הריני נשבע כמו שאני חי כן תהיה מואב נהפכת כסדום וגומר:

ממשק חרול. תהיה מלאה מהשמעות קול חרולים כי שם יגדלו הרבה מאין עובר ומנשיבת הרוח מקישים זה בזה ומשמיעים קול:

ומכרה מלח. תהיה מלאה מכריית מלח בכל הפנות שיחפרו ימצאו מלח:

שארית עמי. הנשאר מעמי יבוזו נחלתם כאשר ישובו לארצם מגלות בבל:

ויתר וגו׳. כפל הדבר במ״ש:

ממשק. ענין השמעת קול כמו כמשק גבים (שם לג):

חרול. מין קוצים כמו תחת חרול יספחו (איוב ל׳:ז׳):

ומכרה. מל׳ כרייה וחפירה:

יבזום. מל׳ בזה:

לכן חי אני כי מואב כסדום תהיה (כי מקורם מלוט שישב בשער סדום), ובני עמון כעמורה שהיה חורבנה יותר מסדום, כי בסדום ניצול לוט ושתי בנותיו.

ממשק חרול שהחרולים גדלים במקום שמם, ושם יכרו מלח כמו בערי הככר יש גפרית ומלח שרפה כל ארצה, שארית עמי יבזום שיהיו ג"כ לישראל: