רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11נְוֺת כְּרֹת רוֹעִים. נְוֵה עֲרַאי שֶׁיִּכְרוּ בָּהּ הָרוֹעִים לֶחֶם בַּבֹּקֶר. כְּרֹת לְשׁוֹן ״וַיִּכְרֶה לָהֶם כֵּרָה גְדוֹלָה״ (מלכים ב ו:כג).
מקור: ספריא · נחלת הכלל
נְוֺת כְּרֹת רוֹעִים. נְוֵה עֲרַאי שֶׁיִּכְרוּ בָּהּ הָרוֹעִים לֶחֶם בַּבֹּקֶר. כְּרֹת לְשׁוֹן ״וַיִּכְרֶה לָהֶם כֵּרָה גְדוֹלָה״ (מלכים ב ו:כג).
וּתְהֵי סְפַר יַמָא דִרְוַת בֵּית מֵישְׁרֵי רָעַיָן וְחוּטְרִין דְעָן:
והיתה - אמר יפת: חבל הים, שם העיר היא על כן והיתה נות כרות רועים שכרתו לעצמם.
נות כרות. מקום מדור חפירות הרועים לשבת בהן ושם יעשו גדרות צאן:
נות. מל׳ נוה ומדור:
כרות. ענין חפירה כמו בור כרה (תהלים ז):
וגדרות. בנין גדר למרבץ צאן:
והיתה, עד שתהיה נות כרות רועים ששם יאכלו סעודתם: