וְהָיָ֗ה בְּיוֹם֙ זֶ֣בַח יְהֹוָ֔ה וּפָקַדְתִּ֥י עַל־הַשָּׂרִ֖ים וְעַל־בְּנֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וְעַ֥ל כׇּל־הַלֹּבְשִׁ֖ים מַלְבּ֥וּשׁ נׇכְרִֽי׃

מַלְבּוּשׁ נָכְרִי. תַּכְשִׁיטֵי עֲבוֹדָה זָרָה.

וִיהֵי בְּיוֹם קְטָלָא דַעֲתִיד לְמֵיתֵי מִן קֳדָם יְיָ וְאַסְעַר עַל רַבְרְבַיָא וְעַל בְּנֵי מַלְכָּא וְעַל כָּל דְמִתְרַגְשִׁין לְמִפְלַח לְטַעֲוָתָא:

והיה - דרך משל על מות הרשעים.

מלבוש נכרי - כנגד כל עם הארץ, דרך גאות.

ופקדתי. אשגיח להביא גמול על השרים וגו׳:

מלבוש נכרי. דרך החשובים היה ללבוש מלבוש שהוא זר ומשונה ממלבושי יתר העם:

ופקדתי. ענין השגחה:

נכרי. ענין זרות:

והיה ביום זבח ה', חושב מי שיהרג בגזרה זו, ופקדתי על השרים ועל בני המלך שאותם יהרג תחלה בגלות יכניה ואח"כ בגלות צדקיהו ועל כל הלובשים מלבוש נכרי, הממונים מאת המלך היה להם מלבושים מצויינים כמנהג השרים של העמים הסמוכים להם: