שַׁתָּ֣ עֲוֺנֹתֵ֣ינוּ לְנֶגְדֶּ֑ךָ עֲ֝לֻמֵ֗נוּ לִמְא֥וֹר פָּנֶֽיךָ׃

שתה - ובאמת יש לך להתעבר עלינו בעבור עונינו תענישנו מעט מעט. אמר רבי משה: כי עונינו עונות עלומינו. והנכון בעיני: שהוא מגזרת תעלומה, על כן: למאור פניך.

שתה. משפטם שתתה והתי"ו למ"ד הפועל נבלעת בדגש תי"ו הנמצא והוא כתוב בלא ה"א וקרי בה"א ואחד הוא בענין כי הנח שאחר הקמ"ץ פעם כתוב פעם אינו כתוב והמלה מלרע שלא כמנהג והטעם כתבנו בספר מכלול בספר הדקדוק ממנו: אמר שתה עונותינו לנגדך. כלומר שתראה תמיד ותענישנו עליהם:

עלמנו למאור פניך. עלומנו חסר יו"ד הרבים או לשון יחיד ופירושו ענין הנעלם הוא למאור פניך כי אין נסתר לך כי הכל הוא מאור פניך ויש מפרשים עלומינו חטא נעורים ולזה הפירוש יהיה חסר יו"ד הרבים כי לא נמצא עלומים נעורים זקונים בלשון יחיד:

שתה. שמת עונותינו נגדך לזכור בהם ולפרוע עליהם גמול:

עלמינו. השגיאות שהמה נעלמים מאתנו תשימם מול מאור פניך לזכור גם בהם ולשלם גמול עליהם:

עלומינו. מלשון העלם וחסרון ידיעה: