שַׁ֭סֻּהוּ כׇּל־עֹ֣בְרֵי דָ֑רֶךְ הָיָ֥ה חֶ֝רְפָּ֗ה לִשְׁכֵנָֽיו׃

שסוהו - כי אין לו חומה ומבצר.

שסהו. כמו בזזוהו כיון שלא היה לו גדר ולא מבצר שסוהו עוברי דרך:

היה חרפה לשכניו. הפך מה שהיו השכנים עבדים לו, כלומר המלכים אשר היו סביבותיו:

כל עוברי דרך. כדבר ההפקר אשר כל מוצאה רומסה ודורכה:

שסוהו. ענין רמיסה כמו מי נתן למשיסה (ישעיהו מ״ב:כ״ד):