תְּהִלִּים פ״ט · מ״א

פרצת - החומות שבנה ומבצריו שם למחתה.

פרצת. הגדרות שלא נתת אויב להרע לו פרצת אותם הגדרות והמבצרים ושמתם מחיתה ובאו ושסוהו:

פרצת וגו׳‎. וכל הרוצה בא בו ר״‎ל נתת אותו להפקר:

מחתה. להיות מושבר והרוס:

גדרותיו. ענין כותל ומחיצה:

מחתה. מושבר כמו חתתה קשתותם (ירמיה נא):

פרצת, מצייר שהמלך גדר בגדר סביב מדינתו לכלוא רגל זרים מארצו וגם בנה מבצרים רבים בתוך המדינה להשגב בתוכם בעת מלחמה, ואתה פרצת כל גדרותיו עד שבאו זרים בארצו, וגם מבצריו שמתה מחתה שלא יהיה לו מבצר למצוא מחסה מפני אויב, ומפרש נגד מ"ש פרצת כל גדרותיו, אמר, שסוהו, כי הגדרות שישימו המלכים סביב גבולם (היינו השומרים ואנשי צבא שיעמידו על ערי הגבול) יהיו מפני שני ענינים, א. מבלי להניח חרב אויב לעבור דרך ארצם, ועתה שסוהו כל עוברי דרך, כי נפרץ הגדר, כמו פרעה נכה בעברו בימי יאשיה, ב. מפני השכנים בל יפרצו גבולם, ועתה היה חרפה לשכניו ונגד מ"ש שמת מבצריו מחתה מפרש. הרימות ימין צריו, שצריו נצחו אותו במלחמה, ועי"כ השמחת כל אויביו, וכבר בארנו שהצר הוא הלוחם וצר עליו בפעל וגבר ימינו והאויב הוא הדורש רעה בלב ואינו לוחם בפועל הם שמחו בלבם על מפלתם: