תְּהִלִּים פ״ח · ט׳

הִרְחַ֥קְתָּ מְיֻדָּעַ֗י מִ֫מֶּ֥נִּי שַׁתַּ֣נִי תוֹעֵב֣וֹת לָ֑מוֹ כָּ֝לֻ֗א וְלֹ֣א אֵצֵֽא׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

הרחקת, תועבות - חסר כ"ף.

כלוא - מהחולי. והטעם: כי רחקו מיודעיו ולא יבקרוהו ויראה הוא כלוא ולא יוכל ללכת אליהם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רד״ק

רבי דוד קמחי · פרובנס, המאה ה־13

הרחקת. יש מפרשים מיודעי על אומות העולם אמר אותם שהיו מיודעי כשהייתי בארצי עכשיו כשאני בגלות נעשו רחוקים ממני:

ושתני להם תועבות. שהם מתעבים אותי ויש לפרש כי כל אחד מבני הגלות אומר על חבירו כי מרוב צרת הגלות לא ישגיח אחד על צרת חבירו כי דיו בצרתו וכל אחד אומר כי אחיו וריעיו ומיודעיו רחוקים ממנו וכאילו הוא תועבות למו:

כלוא ולא אצא. והנני כלוא וסגור בגלות ולא אצא ממנו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

הרחקת. חזקת לב אוהבי להתרחק ממני כי נהפכו לאויבים:

שתני. שמת אותי להיות מתועב בעיניה׳‎:

כלוא. אני כמו בבית הכלא ומאסר ולא אוכל לצאת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

מיודעי. אוהבי כמו אלופי ומיודעי (לעיל נה):

למו. להם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

הרחקת, אחר שצייר הדבר בציור משלי כאלו הוא קבור בקבר, ורק בזה עודנו חי שעדן מרגיש רעות ומכאובים, יציד הנמשל שהרחקת מיודעי ממני שהם לא יבואו אלי, כי אני תועבה למו, וגם אני לא אוכל לבא אליהם כי אני כלוא ולא אצא, וזה הנמשל של הקבר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל