עני - הטעם: מימי הנוער לא היתה תולדתו חזקה כמו גוע היה נחשב, אף על פי שהייתי עני נשאתי אימיך, והטעם החליים.
ומלת אפונה - מגזרת פן, כמו אעלה מגזרת על ותהינו מגזרת הנה.
וטעם אגורה - ואפחד.
מנער. מימי נעורי אני סובל זה העוני:
עני אני וגוע. כלומר הולך ומת כאדם שמתנוונה והולך, ואינני פורק עוליך מעלי מרוב צרותי ואף על פי שלא תושיענו אלא בכל עת אני נושא אימיך ופחד שמך: ופירוש אפונה. מענין פן אני מפחד תמיד ואומר פן יקרני כך וכך ונבנה אפונה ממלת פן ואפונה בלע"ז דובי"טי:
וגוע מנוער. מעת נערותי אני בגויעה ר״ל זמן ארוך ומעט היו ימי השלוה נשאתי וגו׳. ר״ל אהיה פנוי מעסקי בטורח נשיאת הפחד:
אמיך. מלשון אימה ופחד:
אפונה. מל׳ פנוי:
(טז-יז) עני אני, הגם שאני עני ונכנע בנפשי, וגוע מנוער מצד חולשת גופי, בכ"ז נשאתי אמיך בכל מקום אשר אפונה, כאלו אני רוצה להחזיר פני לצד אחר מפני אימתך והיא תבעתני בכל צד, ועלי עברו חרוניך שהם העונשים, וגם בעותיך צמתתוני הפחדים שיש לי תמיד על להבא:
