תְּהִלִּים פ״ו · א׳

תפלה לדוד הטה ה' אזנך ענני כי עני - דרך צחות.

ועני ואביון - בעיניו או כנגד מלכי הגוים, או התפלל זאת התפלה לפני מלכו.

תפלה. זה המזמור חברו דוד בעודנו בורח מפני שאול ואמר דוד תפלה זו לאל יתברך שישמרהו ויושיעהו מיד מבקשי נפשו: ואמר כי עני ואביון אני. הכפל לחזק, וקרא עצמו עני, כי עני היה באותן המקומות שהיה הולך ולא היה לו סיפוקו אם לא שהיו עוזרים אותו קרוביו ואנשי יהודה בסתר, או הימים אשר היה עם אכיש שהיה מתפרנס משלל האומות:

הטה. לשמוע תפלתי וענני:

כי עני. אני מוכנע כעני:

תפלה לדוד, שיצילהו ה' מיד אויביו ומבקשי נפשו, הטה ה' אזנך ענני, מבקש שיענהו מפני חמשה טעמים, א. מצד הרחמים כי עני ואביון אני, ודרכך לרחם, ב. מצד המשפט והדין, שמרה נפשי כי חסיד אני, ועם חסיד תתחסד, ואמר שמרה נפשי בל תתמוטט נפשו מן החסידות ע"י רדיפת אויביו, ג. מצד הבטחון, הושע עבדך מצד שהוא בוטח אליך, וזה נוגע לכבוד שמך לעזור הבוטחים בך, ד. מצד התפלה, ועז"א חנני ה' כי אליך אקרא, ובשגם שאני מתמיד בקריאתי כל היום, ובאר שתפלתו היא מצד החנינה, (כמ"ש ואתחנן אל ה' שמבקש חנינה), ועל זה אמר חנני ה', ה. מצד שאני מתיאש מכל עניני העולם ואין לי דבר בעולם רק עניני עבודתך, וז"ש שמח נפש עבדך, אחר שאין לי שמחה בעולם משום דבר רק בך, כי רק אליך ה' נפשי אשא: