תְּהִלִּים פ״א · ח׳

בצרה - זה הוא שהצילם מתחת יד מצרים. וטעם ואענך בסתר רעם - כדרך: ענני במרחביה כאלו הוא כתוב עניתיך, בהסתיר הרעם ממך, בעת השקיף השם בעמוד אש וענן וכתוב: קול רעמך בגלגל.

וטעם אבחנך על מי מריבה - מימי הצור שנקרא שם המקום מסה ומריבה. וטעם להזכיר זה עם זה, כי בהיותך במים ואתה עובר בים, הסתרתי הרעם והענן ממך ובהיותך ביבשה נתתי לך מים.

אבחנך - בדרך ושם נסהו.

וסלה - באמת.

בצרה. כשהיית במצרים בצרה קראת לי:

ואחלצך. וחלצתי אותך מהצרה:

אענך בסתר רעם. אתה קראתני בסתר בצרתך ואני עניתיך בקול רעם בהראותי נפלאותי בגלוי וי"מ שהסתרתי ממך הרעם שהכיתי בו מצרים כי המכות רעם היו:

אבחנך. החי"ת נקראת בקמ"ץ חט"ף בפלס אזכרך מארץ ירדן עשיתי לך כמה טובות שחלצתיך מעבודת מצרים והעברתיך בים ובחנתיך והצמאתיך לראות אם תעמוד עמי בנסיון ולא עמדת כי הריבות עמדי ברפידים על המים ואמרתי לך:

בצרה. בעת הצרה כשקראת אלי הוצאתיך ממנה:

אענך. עניתיך במה שהייתי מסתיר ממך:

רעם. בעת עברם בים והיה על המצרים לבדם שנאמר קול רעמך בגלגל (לעיל טז):

אבחנך. ר״‎ל עם כי היה בחון וידוע לפני שתחטא במי מריבה עכ״‎ז עניתיך בעברך במי הים:

סלה. ר״‎ל וכ״‎כ עד עולם דרכי להושיע בעת צרה עם כי נגלה לפני שיחטא בדומה לה:

ואחלצך. ענין הוצאה ושליפה כמו חלוץ הנעל (דברים כ״ה):

אענך. מל׳ עניה ותשובה:

אבחנך. מל׳ בחינה: