תְּהִלִּים פ״א · ז׳

הֲסִיר֣וֹתִי מִסֵּ֣בֶל שִׁכְמ֑וֹ כַּ֝פָּ֗יו מִדּ֥וּד תַּעֲבֹֽרְנָה׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

הסירותי - אני הוא שהסירותי מסבל שכמו - שכם ישראל.

וכפיו תעבורנה - תסורנה מעשות חומר מעשות החומר והלבנים ולנשאם בדוד. ויתכן: היות שפת לא ידעתי רמז לישראל, ששמעו קול השם בסיני, והנה שפת, סמוך כי ישראל לא ידעו השם כראוי רק אחרי שומעם קולו, וכן הוא כתוב: אתה הראית לדעת ומה הוא מן השמים השמיעך את קולו, או יהיה שפת לא ידעתי משה שהיה ערל שפתים והיה אהרן לו לפה, והיה משה מדבר על שם הכבוד לישראל.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רד״ק

רבי דוד קמחי · פרובנס, המאה ה־13

הסירותי. דברי האל יתברך ביום הזה הסירותי מסבל שכמו שלא נשתעבדו עוד ולפיכך שם זה החוק שהוא תקיעות שופר לזכר יום ה:

שכמו. שהיו נושאים לבינים:

כפיו מדוד תעברנה. וכן עברו כפיו מעשות הדודים והם הקדירות כי לא היו עושים הלבינים לבד כי כל מלאכת החמר היו עושים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

הסירותי. אמר במקום ה׳‎ בזה היום הסירותי מסבל שכמו של ישראל כי ארז״‎ל בר״‎ה בטלה העבודה מאבותינו במצרים:

כפיו. העברתי כפיו מן הדוד ממה שהיה מבשל לאדוניו ועשה לו מלאכת עבד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

מסבל. ענין טעינת משא כמו והנושאים בסבל (נחמיה ד׳):

שכמו. כתיפיו מדוד. כלי בישול כקדרה וכיוצא וכן והכה בכיור או בדוד (ש״א ב):

מקור: ספריא · נחלת הכלל