תִּקְע֣וּ בַחֹ֣דֶשׁ שׁוֹפָ֑ר בַּ֝כֵּ֗סֶה לְי֣וֹם חַגֵּֽנוּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
תקעו בחדש - תחלת חדוש הלבנה, כמו: חדשיכם ומועדיכם חדש ושבת וכתובה בתורה תקיעת החצוצרות ונכון הוא שהיו תוקעים גם בשופרות, ורבותינו ז"ל פירשוהו על יום ראש השנה.
וטעם בכסה - שהלבנה מתכסה בו והנה כן משפט כל חדש.
ומלת חגינו - זביחת הכשבים כמו: חגים ינקופו, אסרו חג בעבותים. ולפי דעתי: שמלת כסה, כמו זמן קבוע או מועד ידוע, וככה ליום הכסא יבוא ביתו.
בחדש שופר. יום ראשון של חדש כמו מחר חדש כי בו תחדש הלבנה וכל החדש נקרא עם שם הלבנה ואמר בזה היום שהוא ראש חודש, תקעו שופר כמו שצוה אתכם משה ונראה כי זה הוא טעם מצות התרועה בראש השנה לפי שבטלו אבותינו מעבודתם ביום זה והתרועה הוא סי' שילוח עבדים:
בכסה. בזמן ומועד:
ליום חגינו. שהוא חג מן החגים הידועים לנו:
בחודש. בהתחלת החודש ר״ל ביום הראשון תקעו שופר:
בכסה. בזמן המיועד להיות בו יום חג והוא ר״ה:
בכסה. ענין זמן מיועד כמו ליום הכסא יבוא (משלי ז׳:כ׳) והה״א תמורת האל״ף:
