אִם־הֲרָגָ֥ם וּדְרָשׁ֑וּהוּ וְ֝שָׁ֗בוּ וְשִֽׁחֲרוּ־אֵֽל׃

אם - ההרוגים היו סבת דורשים אחרים, או טעמו אז אמר להרגם, או כמעט והרגם.

ושבו - עשו תשובה.

ושחרו אל - שהתפלה בבקר לפני יתעסק אדם, בדברי צרכיו.

אם. אם זה במקום אשר ופירושו כשהרגם דרשו הנשארים כי ידעו כי חטאו ושבו ושחרו אל:

אם הרגם. כאשר אמר להרגם במדבר חזרו ודרשו לה׳‎:

ושחרו. ענין דרישה כמו שוחר טוב (משלי יח):

אם הרגם ודרשוהו, כמ"ש ויתאבלו העם מאד, ואז דרשו אותו וידעו שה' משגיח ושבו ושחרו אל הננו ועלינו אל המקום אשר אמר ה' כי חטאנו: