תְּהִלִּים ע״ג · כ״א

כי - יש אומרים: יתחמץ מגזרת חומץ דרך משל, כי ישוב לבי חומץ עם כליותי, עת שאשתונן, מגזרת חץ שנון. ור' משה פירש בו: בלשון חכמינו ז"ל חמץ את הדין.

כי. קודם שהבינותי היה מתחמץ לבבי בזה הענין מענין חומץ יין כלומר שלא הייתי מוצא דבר מתוק וערב בלבבי שאנוח בו מהמבוכה הגדולה:

וכליותי אשתונן. חסר בי"ת השימוש אמר ובכליותי גם כן שהיו יועצות אשתונן על זה הדבר:

אשתונן. מגזרת חץ שנון הייתי עמהם בנשאי ונתני בדבר ביני לבני:

כי יתחמץ לבבי. כי בעוד היה לבי כעוס על הדבר ובעוד אחדד כליותי להרהר:

יתחמץ. מלשון חומץ ובא בדרך השאלה על הכעס:

אשתונן. מל׳ שנון וחדוד:

כי, בעת שיתחמץ ויזדכך לבבי ויטהרו רעיוני, וכליותי אשתונן לבקש המחשבה והעצה הנכונה, אז אראה כי אני בער, במה שלא אדע כי בהמות הייתי עמך, שחיי הגשמים בגוף וגויה היא חיי הבהמה, כי גוף האדם אינו משונה מגוף הבהמה ולא זאת עצמות האדם והבדלו מן הבהמה, וההצלחה והיסורים שישיג בעוה"ז לא ישיג האדם, רק הבהמה שבה ישכון האדם העצמי, והיא אינו האדם רק בית ומשכן אליו, או לבושו וכסותו ושמלתו לעורו: