תְּהִלִּים ע״ב · ט״ז

יְהִ֤י פִסַּת־בַּ֨ר ׀ בָּאָרֶץ֮ בְּרֹ֢אשׁ הָ֫רִ֥ים יִרְעַ֣שׁ כַּלְּבָנ֣וֹן פִּרְי֑וֹ וְיָצִ֥יצוּ מֵ֝עִ֗יר כְּעֵ֣שֶׂב הָאָֽרֶץ׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

יהי - העני כפיסת בר כמו פס ידא כף זורעת בר בארץ, או בראש הרים וירעש זה הפרי שהוא הבר. והטעם: שיהיה גדול שירעש כעצי לבנון.

ויציצו מעיר - כמו בעיר, הפך והנותר בבשר ובלחם. ויש אומרים: כי בר, כמו: כבור ידי ואין טעם לו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רד״ק

רבי דוד קמחי · פרובנס, המאה ה־13

יהי. בימי המלך הזה יהיה ברכה בעולם עד שיזרע אדם מלא כף תבואה אפילו בראש ההרים ויהיו השיבלים טובות ובריאות עד שירעשו ברוח הנושבת בהם כמו עצי הלבנון, ופריו פירוש כף התבואה:

ויציצו מעיר. מחוץ בשדות תהיה הברכה וכן בעיר בבני אדם תהיה ברכה עד שיציצו מעיר לרוב כעשב הארץ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

פסת בר. רבוי תבואה יצמח בארץ:

בראש הרים. התבואה אשר תצמח בראש ההרים הנה מגודל הפירות ומרוב הרוח המצוייה בהרים ירעשו הפירות כמו רעש עצי הלבנון ויציצו מעיר. אנשי העיר יפריחו ממנה כעשב הארץ ר״‎ל יפרו וירבו ויתפשטו בארץ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

פסת. ענין רבוי מלשון פשה תפשה (ויקרא י״ג) ועם שהוא בסמ״ך:

בר. תבואה כמו לשבור בר (ברא׳ מ״ב):

ויציצו. ענין פריחה כמו ויצץ ציץ (במדבר י״ז):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

יהי, עתה באר השלום וההצלחה שיהיה במדינה, יהי פשיון ורבוי בר בארץ, והפשיון הזה יהיה בראש הרים, ששם ירעש פריו כמו רעש הלבנון המרובה בענפים, כמ"ש והכרמל ליער יחשב, והטעם שיהיה רק בראש הרים כי במקום שדי תבואות יהיה עתה הרים, ושם יציצו אנשים מן הערים כמו שצצו שם עד עתה עשב הארץ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל