יֵבֹ֣שׁוּ יִכְלוּ֮ שֹׂטְנֵ֢י נַ֫פְשִׁ֥י יַעֲט֣וּ חֶ֭רְפָּה וּכְלִמָּ֑ה מְ֝בַקְשֵׁ֗י רָעָתִֽי׃

יבושו, שוטני נפשי - הם שהיו אוהביו שוטני נפשו.

ומבקשי רעתי - הם אויבי.

יבושו יכלו. כשיכלו יבושו:

יבושו. אז יבושו בראותם כי ה׳‎ עמדי:

יכלו. לא יוסיפו להשטין עוד בראותם כי לא יועילו:

יעטו. יהיו מסובבים בכלימה כהלבוש הזה המעטף גוף האדם מסביב:

שוטני. מל׳ שטן וקטרוג:

יעטו. יעטפו כמו עוטה אור כשלמה (לקמן ק״ד):