אוֹדֶ֣ה יְהֹוָ֣ה כְּצִדְק֑וֹ וַ֝אֲזַמְּרָ֗ה שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה עֶלְיֽוֹן׃ {פ}

אודה - שדן דין צדקו והזכיר עליון כנגד ירד.

אודה יהוה כצדקו ואז אודה יי' כפי צדקו שעשה עמי.

ואזמרה שם יהוה עליון: כי הוא עליון על הכל ומושל בכל ויעשה ביצורים כחפצו.

כצדקו. כאשר ראוי להודות על הצדקת דינו:

ואזמרה. אשבח בזמר את שם ה׳‎ לומר שעוד הוא עליון ומאד נעלה על כל התשבחות:

אודה ה', ההודאה הוא על הטוב שקבל, וגם אזמרה שם ה' להגיד נפלאותיו והשגחתו וגבורותיו: