מ֭וּזָר הָיִ֣יתִי לְאֶחָ֑י וְ֝נׇכְרִ֗י לִבְנֵ֥י אִמִּֽי׃

מוזר - והטעם השתניתי עד שלא יכירני אחי, כאילו הייתי זר.

מוזר. מופעל מן זר רוצה לומר כי הם יחשבו אותי זר:

לאחי. הם בני ישמעאל:

לבני אמי. הם בני עשו:

מוזר. בעבורך אני נחשב לזר לאחי והם בני ישמעאל:

מוזר. מלשון זר:

(ט-י) כי, מה שהייתי מוזר לאחי היה מצד שקנאת ביתך אכלתני, ר"ל שהיה לי קנאה על בני ביתך שאינם שומעים לקולך, (מציין את ה' עם ישראל כאב עם בני ביתו) ובזה היה לי ריב עם אחי, וגם חרפת חורפיך נפלו עלי, שהזדים המחרפים אותך הם מחרפים אותי על אמונתי: