כִּֽי־קִנְאַ֣ת בֵּיתְךָ֣ אֲכָלָ֑תְנִי וְחֶרְפּ֥וֹת ח֝וֹרְפֶ֗יךָ נָפְל֥וּ עָלָֽי׃

כי - טעם קנאת ביתך - שהיו הצוררים מחרפים הבית שהיה שם הארון. והקרוב: כי זה המזמור נאמר ברוח הקדש על זמן הגלות, והעד: ויבנה ערי יהודה.

כי קנאת ביתך. שהם מושלים בני ואני בחוץ:

חורפיך. חורפי הם חורפיך כי אומרם אין לי תקוה ולא נצא לעולם מהגלות ואתה אמרת להוציאנו ולגאלינו בקרוב או ברחוק:

קנאת ביתך. על כי המה מתקנאים בתפארת בהמ״‎ק לזה אוכלים אותי ועוד יוסיפו לחרפני בדברים:

נפלו. חנו ושכנו כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כ״ה):