יָגַ֣עְתִּי בְקׇרְאִי֮ נִחַ֢ר גְּר֫וֹנִ֥י כָּל֥וּ עֵינַ֑י מְ֝יַחֵ֗ל לֵאלֹהָֽי׃

יגעתי, נחר - מגזרת וחרה נחשתה ובאה הנו"ן שבור כדרך: אל מקדשי כי נחל והוא בניין נפעל מפעלי הכפל.

כלו עיני - בעבור היותו מיחל.

יגעתי. הטובע צועק לעזרה ואני יגעתי בקראי עד שנחר גרוני, ונחר נפעל שרשו חרר מן ושכן חררים שהוא מקום היובש:

כלו עיני מיחל לאלהי. כי הטובע ישא עיניו למעלה ומיחל אם יבוא אדם ויושיעהו ואני מיחל לאלהי עד שכלו עיני מהביט למעלה וזה רמז לאורך הגלות:

בקראי. בעבור רוב הקריאה על קושי הלחץ:

נחר. הצועק הרבה מתייבש רטיבת הגרון:

כלו עיני. המקוה לדבר מה ואינה באה קרוי בלשון המקרא כליון עינים:

נחר. ענין יובש כמו ושכן חררים (ירמיה יז):

מיחל. מל׳ תוחלת ותקוה:

יגעתי, בהטבעו קורא אל בני אדם לעזרה ויגע בקוראו עד שנחר גרונו ואין שומע, וגם צופה לשמים שיבא עזרו משם וכבר כלו עיני מרוב היחול: