אַ֣ךְ לֵ֭אלֹהִים דּ֣וֹמִּי נַפְשִׁ֑י כִּֽי־מִ֝מֶּ֗נּוּ תִּקְוָתִֽי׃

אך - ואני אומר לנפשי אך לשם לבדו דומי נפשי.

אך. אבל נפשי אל תהי בעצתם אלא לאלהים לבדו דומיה. והוחילי, כי ממנו תהיה תקותי לא מאחר והוא יצילני מהם וממחשבותם וכפל עוד ואמר:

אך וגו׳‎. אינני חושש להם אך נפשי תקוה לאלהים כי מעולם בא לי תקותי ממנו: