וְ֭נַפְשִׁי נִבְהֲלָ֣ה מְאֹ֑ד (ואת) [וְאַתָּ֥ה] יְ֝הֹוָ֗ה עַד־מָתָֽי׃

ונפשי - שהיא קשורה בגוף נבהלה יותר מהגוף, על כן מלת מאד.

עד מתי - תהיה נפשי נבהלת שאין כח בה לסבול?!

ונפשי נבהלה מאד עצמי נבהלו ונפשי נבהלה מאד לפחדי ולדאגתי שאמות מזה החלי.

וְאַתָּ כתיב בלא ה"א וקרי בה"א; ואחד הוא, כי נמצא בלא ה"א. וכן ואם ככה את עשה לי (במדבר יא טו).

יהוה עד מתי: תדכאני בחליים ולא תרפאני.

ונפשי. ואף נפשי נבהלה וא״‎כ עד מתי אהיה עוד נגוע ומוכה הלא עצם הפורעניות בא לגלות אוזן למוסר והנה כבר נבהלתי וקבלתי המוסר: