תְּהִלִּים נ״ח · ט׳

כְּמ֣וֹ שַׁ֭בְּלוּל תֶּ֣מֶס יַהֲלֹ֑ךְ נֵ֥פֶל אֵ֝֗שֶׁת בַּל־חָ֥זוּ שָֽׁמֶשׁ׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כמו שבלול - בדברי הקדמונים ז"ל: ברא שבלול והוא כדמות דג במים שימס בהליכתו. ויש אומרים: כי למ"ד שבלול כפול והוא כמו: שבולת מים גם הוא נכון. ועתה אומר דקדוק אשת. דע כי הה"א סימן לשון נקבה עטרה תפארה וכאשר יחליפו הה"א בתי"ו תשוב המלה מלעיל, בין שתהיה המלה סמוכה כמו תפארת ישראל או אינה סמוכה וככה עטרת תפארת, וככה אשת בתחלה אשה ואחר כן אשת בין שתהיה סמוכה כמו אשת איש או לא תהיה סמוכה כאשת יפת תואר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רד״ק

רבי דוד קמחי · פרובנס, המאה ה־13

כמו. ויהיו כמו השבלול שהולך ונמס:

תמס. בשקל תבל הוא שם מפעלי הכפל מסס ושבלול הוא שרץ הנקרא בלע"ז לימ"שא:

נפל אשת בל חזו שמש. ויהיו כמו נפל האשה כי זה וזה לא ראו שמש השבלול שהוא מתכסה בתוך קליפתו שהיא לו כמו לבוש וכן הנפל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

כמו שבלול. כשבלול הזה אשר דרכו להיות נמס והולך בזרוח עליו השמש וכמו הנפל של אשה אשר אינו רואה השמש כן הרשעים הללו לא יראו השמש ר״‎ל אור הישועה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

שבלול. שם שרץ מה:

תמס. מלשון המסה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

כמו שבלול (שנעקע) שסגולתו שכמעט שיגעו בם ימלטו מקרבם ליחה רבה עד שידמה כאלו הם נמסים, (וידוע שע"י הריר שבם יתנועעו בקל ועל זה אמר תמס יהלך), ויהיו דומים כנפל אשת שרץ שתום העין אשר בל חזה שמש, (וי"ל נפל אשת מין נחש עור (בלינדע שלייכע) שסגולתו שבנגוע איש בו יתקשה כאבן ויפול לחתיכות, ונקרא נפל ע"י נפילתו לחתיכות, ואשת ע"ש עורונו, אישון לילה ואפלה), ור"ל או שימס כמים בנגעו בו, והנמשל ע"י הוכוח של דוד בעת שכרת כנף המעיל, או יהיה עור בלתי רואה ויתקשה כאבן, ואם לא ירף ידיו יפול לחתיכות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל