שָׁלַ֣ח יָ֭דָיו בִּשְׁלֹמָ֗יו חִלֵּ֥ל בְּרִיתֽוֹ׃

שלח - כל אחד ידיו בשלומיו פי' באנשי שלומיו, כדרך: ואני תפלה.

שלח אחיתופל שלח ידיו באיש שלומיו דוד שהיה בשלום עמו או יהיו שלומיו תואר לדוד ולסיעתו שהיו שלימים עמו:

חלל בריתו. שהיה לו עם דוד:

שלח ידיו. על אחיתופל יאמר הנה בי שלח ידו אשר אני איש שלומו וחלל הברית אשר כרת עמי:

שלח, שב לענין אחיתופל, הנה הוא שלח ידיו בשלומיו, כי רצה לרדוף אחרי דוד ולהרגו בידיו בעצמו, ובזה חלל בריתו, שהיה בעל ברית של דוד ואיש שלומו: