פָּ֘דָ֤ה בְשָׁל֣וֹם נַ֭פְשִׁי מִקְּרׇב־לִ֑י כִּֽי־בְ֝רַבִּ֗ים הָי֥וּ עִמָּדִֽי׃

פדה, מקרב לי - שלא נגעו בי.

ובי"ת ברבים היו עמדי - כמו לחמו בלחמי. והטעם: על המלאכים, כי רבים אשר אתנו.

פדה. מקרב לי. אני בשלום מכלי קרב ותרגו' כי תצא למלחמה קרבא:

כי ברבים היו עמדי. כי הם עם רבים היו הנלחמים עמדי ואני במתי מעט והאל פדה נפשי מהם:

פדה בשלום. מעולם פדה נפשי להשיבה בשלום מהמלחמות הבאות עלי עם כי הנלחמים עמדי היו בעם רב ואני במתי מספר:

מקרב. מלחמה כמו מכלי קרב (קהלת ט):

(יט-כ) פדה, אחר שה' פדה נפשי, שלא נעשה כעצת אחיתפול שרצה לרדוף אחריו ולהרגו בלילה, ושיעור הכתוב פדה בשלום נפשי מקרב לי אשר אין חליפות למו, (ומ"ש כי ברבים היו עמדי עד מלת סלה, הוא מאמר מוסגר, ומלת סלה מורה ע"ז שהוא מאמר מוסגר באמצע) ור"ל ה' פדה נפשי בל יקרבו אלי אנשים אשר אין חליפות למו, ר"ל שאין להם חלק לעולם הבא שהם החיים האחרים הבאים חליפות החיים של זה העולם, והם לא יהיה להם חיים אחרים ותחיית המתים חליפות חייהם, והם לא יראו אלהים, וה' פדה נפשי ע"י תפלתי בל יקרבו אנשים אלה אלי, ומ"ש כי ברבים היו עמדי ר"ל שמה ששמע ה' תפלתי היה בזכות הרבים אשר היו עמדי, שגם הם התפללו בעדי ונעשה זה בזכותם, כי ישמע אל ויושב קדם ויענם, כי אין ה' מואס בתפלתם של רבים: