אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12מי - פירשתיו.
מִ֥י־יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשֻׁע֢וֹת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב אֱ֭לֹהִים שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
מי - פירשתיו.
מי יתן. הלואי שתבוא מהרה תשועת ישראל מהשוכן בציון:
בשוב. בעת אשר ישקיט ה׳ את בני הגולה ר״ל שהכל יכירו אשר מאת ה׳ ההשקטה:
יגל יעקב. אז ישמחו כי גאולה שלמה תהיה:
בשוב. ענין הנחה ומשיבת נפש:
שבות. מל׳ שיבה:
מי יתן, באשר היו מקוים בעת ההיא על הישועה הגדולה לקבץ נדחי ישראל שהגלו אז ע"י סנחריב, ושיבא הגאולה העתידה שהיה אז עת הכושר לזה (כמ"ש ישעיה סי' י"א וסי' מ"ט) בקש שיתן שמציון יבא ישועת כלל ישראל ע"י שישיב ה' שבות עמו ויבא זמן הגאולה, ואז יגל יעקב שהם עשרת השבטים הנדחים, וישמח ישראל שהם בני יהודה, וגיל מורה על דבר מתחדש, ושמחה היא השמחה התמידית, כי לישראל שהם שבט יהודה לא יתחדש דבר חדש, אבל ליעקב שהם עתה אובדים ונדחים יהיה זה דבר מתחדש שע"ז שייך לשון גילה: