תְּהִלִּים נ״ג · ו׳

שָׁ֤ם ׀ פָּ֥חֲדוּ פַחַד֮ לֹא־הָ֢יָ֫ה פָ֥חַד כִּֽי־אֱלֹהִ֗ים פִּ֭זַּר עַצְמ֣וֹת חֹנָ֑ךְ הֱ֝בִשֹׁ֗תָה כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים מְאָסָֽם׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

לא היה פחד - כמוהו כמו זה העם לא היה עם כמוהו.

ומלת חונך - מגזרת חנה והכ"ף לנוכח השם, או המשיח ובעבור היות המלה מהפעלים העומדים, על כן פירושה החונים עליך.

ומלת חונך - בא על דרך: כשמעתו ענך. ותי"ו הבישות לנוכח דוד הבישות אותם, כי אלהים מאסם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רד״ק

רבי דוד קמחי · פרובנס, המאה ה־13

פזר עצמות. האומות החונים עליך ירושלים בימי גוג:

הבישותה. התי"ו נגד משיח ור"ל הובשתם ושמתם לחרפה כי אלהים שיהיה עמך מאסם, והנה כל המזמור מפורש עם הפירוש הכתוב במזמור הראשון:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

שם פחדו. כי הלא שם בירושלים עצמה בעת בוא סנחרב וצר עליה הלא פחדו פחד אשר לא היה כפחד הזה מעולם על כי כולם נפלו פגרים מתים:

כי אלהים. כאשר אלהים פזר עצמות החונים עליך ירושלים:

הבישותה. ומה שאתה טיטוס ביישת את ישראל בהרג ואבדן זה היה בעבור כי ה׳‎ מאסם אז ברוע מעלליהם ולא בא במקרה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל